תנא דבי אליהו רבה ג׳Tanna DeBei Eliyahu Rabbah 3
א׳עוד אמר דוד המלך ע"ה אני יראתי מתוך שמחתי ושמחתי מתוך יראתי ואהבתי עלתה על כלם לפיכך כרת לי הקב"ה ברית שאני אהיה בקי במקרא ובמשנה בהלכות ובאגדות שנאמר כי לא כן ביתי עם אל ברית עולם שם לי ערוכה בכל ושמורה כי כל ישעי וכל חפץ כי לא יצמיח (שמואל ב כג) ואין ברית אלא תורה שנאמר בריתי היתה אתו החיים והשלום (מלאכי ב) ערוכה בכל במקרא במשנה בהלכות באגדות ושמורה שיהיו דברי תורה שמורה בי לעולם ולעולמי עולמים כי כל ישעי וכל חפץ כי לא יצמיח מכאן אמרו כל ת"ח שמרבה בעסק התורה ואינו מתפרנס הרבה סימן יפה לו ואם תאמר אם הקב"ה אוהב תורתו למה אינו מעשרו הוי אומר שאם יעשיר יפשע מדברי תורה לכן כל ת"ח שמרבה במלאכתה של תורה ואינו מכניס פירות הרבה סימן יפה לו שהקב"ה אוהב את תורתו שאם יעשיר יפשע מדברי תורה וכן הוא מפורש בקבלה ע"י שלמה מלך ישראל שתים שאלתי מאתך אל תמנע ממני בטרם אמות שוא ודבר כזב הרחק ממני ריש ועושר אל תתן לי הטריפני לחם חקי פן אשבע וכחשתי ואמרתי מי ה' ופן אורש וגנבתי ותפשתי שם אלקי (משלי ל) ברוך המקום שבחר בתורה ובגמרא (ובחכמים) ובתלמידיהם ובתלמידי תלמידיהם ובבניהם ובבני בניהם עד סוף כל הדורות ומקיים עליהם במדה שאדם מודד בה מודדין לו כשם שהם יושבין בבתי כנסיות ובבתי מדרשות ובכל מקום פנוי וקורין לשם שמים ויראה בלבבם ומחזיקין ד"ת על פיהן כדי שלא ישכחו מפיהם ומפי בניהם ובני בניהם עד עולם כן בחר הקב"ה בהן ובבניהן ובבני בניהן עד עולם שנאמר ואני זאת בריתי אותם אמר ה' רוחי אשר עליך ודברי אשר שמתי בפיך לא ימושו מפיך ומפי זרעך ומפי זרע זרעך אמר ה' מעתה ועד עולם (ישעיה נט) אבל בני פושעי ישראל אינם כן בקטנותן הן רכין ובזקנותן הן קשין מה עושה הקב"ה כשהן עדיין רכים מעלין אותן ושורפין אותן בבית המדרש הגדול ובישיבה הגדולה שלו שנא' (שמואל ב כג) ובליעל כקוץ מונד כלהם כי לא ביד יקחו ואיש יגע בהם ימלא ברזל ועץ חנית ובראש שרוף ישרפו בשבת ואין בליעל אלא רשע שנאמר (שמואל א י) ובני בליעל אמרו וגו' ואומר (שמואל א ל) ויען כל איש רע ובליעל מכאן אמרו חכמים כל דבר שעתיד להיות בסוף כבר נעשה מקצתו היום לעתיד יהא ישיבה להקדוש ב"ה בבית המדרש שלו וצדיקי עולם באור פניהם יושבין לפניו כבר נעשה מקצת ישיבה לצדיקים בעוה"ז לדוד מלך ישראל והיה מאיר פנים בהלכה אל הצדיקים היושבים לפניו. וכן לעתיד יהא לצדיקים חייהם שלא בצער ושלא ביצר הרע לימות בן דוד ובעוה"ב כבר נעשה מקצת חיים שלא בצער ושלא ביצר הרע אל הצדיקים בעוה"ז ואלו הן אברהם יצחק ויעקב ויעבץ ויתרו וכל הדומה להן לעתיד יהא הקב"ה מחיה המתים בין לימות בן דוד בין לעוה"ב כבר נעשה מקצת תחיית המתים על ידי הצדיקים בעולם הזה על ידי אליהו ואלישע ויחזקאל בן בוזי הכהן לעתיד יהא כבוד ועוז לצדיקים בעוה"ב כבר נעשה מקצת כבוד ועוז לצדיקים בעולם הזה זה יהושפט מלך יהודה. לעתיד יהא אכילה ושתיה ושמחה לצדיקים. כבר נעשה לצדיקים בעוה"ז לשלמה מלך ישראל. לעתיד יהא דם ובשר ושבר גוג ומגוג ולעכו"ם על הרי ישראל כבר נעשה מקצתו דם ובשר ושבר על לוחצינו כמו שעינינו רואות בכל יום תמיד. ואם אתה רוצה ללמוד וחפץ אתה בדברי תורה צא ולמד מראשו של ענין של מעלה שאמרנו עתיד הקב"ה לישב בבית המדרש שלו וצדיקי עולם יושבים לפניו ונושאים ונותנים במקרא במשנה בהלכות ואגדות ואומרים על טמא טמא ועל טהור טהור על טמא במקומו ועל טהור במקומו ואח"כ מביאין את הרשעים ודנין אותן בפניהן ויש נידונין שלשים יום ויש נידונים ששים ימים ויש נידונין שלשה חודשים ויש נידונין ששה חדשים כללו של דבר שנו רבותינו במשנה משפט רשעים בגיהנם שנים עשר חודש ואחר כך יעמדו הצדיקים לפני הקב"ה ויאמרו לפניו רבונו של עולם כשהיינו באותו עולם אלו בני אדם היו משכימים ומעריבים לבית הכנסת והיו קורין ק"ש ועושין שאר מצוות ויאמר להם הקב"ה אם כך עשו רפאו אותן מיד הולכין הצדיקים ועומדים על עפרם של רשעים ומבקשין עליהם רחמים והקב"ה מעמידם מעפר רגליהם שנאמר (מלאכי ב) ועסותם רשעים כי יהיו אפר תחת כפות רגליכם. כבר נעשה מקצת ישיבה לצדיקים בעוה"ז לדוד מלך ישראל כיצד שנאמר אלה שמות הגבורים אשר לדוד יושב בשבת תחכמוני ראש השלישי הוא עדינו העצני על שמנה מאות חלל בפעם אחת (שמואל ב כג) כל העם יושבין בישיבה לפניו אבל דוד לא היה יושב לא על הכר ולא על הספסל אלא היה יושב על הארץ ומלמד תורה ברבים לשם שמים באתה שכינה ועמדה למעלה ממנו משיבה ואמרה לו דבר בני דברים הללו הן ראויין לך ושלך הן ואתה מושל בהן כמו אני שנאמר תחכמוני אמר הקב"ה לדוד אתה יושב בישיבה שאין בה סמיכה תהא כמוני מכאן אמרו חכמים כל ישיבה שאין בה סמיכה עמידה טובה הימנה מה ת"ל ראש השלישי. שתהיה ראש בתורתי המשולשת. ד"א ראש השלישי תהא חלקך עם שלשה הצדיקים אברהם יצחק ויעקב שנאמר והחוט המשולש לא במהרה ינתק (קהלת ד) ד"א ראש השלישי שתהא ראש לשלשה אבות. דבר אחר ראש השלישי שתהא ראש לכל ישראל שהן עולין לירושלים לרגל שלש פעמים בשנה למה דברי תורה של דוד המלך ע"ה דומה לאדם שנותנין לו עור והוא מעבדה וממחקה וממתחה ומביאה לידי מלאכה יפה שנאמר הוא עדינו העצני. ד"א הוא עדינו העצני כשאתה יושב בבית המדרש תהא מעודן כתולעת וכשאתה יוצא למלחמה תהא קשה כעץ ומה שכרך לפני על שמונה מאות חלל בפעם אחד חסר מאתים מאלף אמר דוד לפני הקב"ה רבש"ע מפני מה אני חסר מאתים א"ל דוד בני לא כן כתבתי בתורתי ורדפו מכם חמשה מאה (ויקרא כו) אעפ"י שאין בכם ד"ת אלא דרך ארץ ומקרא בלבד אבל אם תעשו ד"ת איש אחד מכם ירדוף אלף שנאמר (דברים לב) איכה ירדוף אחד אלף אבל אתה עשית רצוני ולא עשית כל רצוני שנאמר (מלכים א טו) רק בדבר אוריה החתי לפיכך אתה חסר מאתים מכאן אמרו אם ראית ת"ח שעבר עבירה ביום אל תהרהר אחריו בלילה שמא עשה תשובה הא למדת שכל המספר אחר המעשה של ת"ח כאלו מספר אחר השכינה שנאמר שנאה תעורר מדנים ועל כל פשעים תכסה אהבה (משלי י) ואין אהבה אלא תורה שנאמר טוב לי תורת פיך מאלפי זהב וכסף (תהלים קיט) ואומר (תהלים קיט) מה אהבתי תורתך כל היום היא שיחתי. אור של ת"ח וצדיק לימות בן דוד ולעוה"ב כיצד יש שנותנין לו מאור פנים כצאת השמש בגבורתו כמו שעה א' ויש שנותנין לו כב' שעות ויש כג' שעות ויש כד' ויש כו' ויש ככל היום כולו ויש שנותנין לו מאור פנים כאור הלבנה בר"ח ויש שנותנין לו כבחמשה לחדש ויש כבעשרה לחדש ויש כמו בט"ו לחדש ויש כמו כוכבים גדולים ויש כמו כוכבים קטנים ויש שנותנין לו מאור פנים כמו אויר הרקיע בשעה שהוא מטוהר ויש שמשחרת פניהם כשולי קדרה זה הכלל כל הנושא פנים אל התורה זוכה ומקבל פני השכינה אבל המזוהם והמלוכלך בעבירות אינו מיסב בפני המלך בד"א בזמן שלא עשה תשובה אבל אם עשה תשובה ומת הרי הוא כצדיק עולם לכל דבריו. כך שנו חכמים שלשה מלכים אין להם חלק לעוה"ב ואלו הן ירבעם אחז מנשה (י"א אחאב) הוי אומר כל העובד ע"ז הן בקטנותו הן בזקנותו ומת בלא תשובה אפי' ראוי להיות כהן גדול אין לו חלק לעולם הבא שנא' (עמוס ח) הנשבעים באשמת שומרון ואמרו חי אלקיך דן וחי דרך באר שבע ונפלו ולא יקומו עוד לפי שכל המצות שהאדם עושה בעולם הזה אין בהם כח להאיר אלא כאור הנר בלבד אבל התורה מאירה מסוף העולם ועד סופו שנאמר כי נר מצוה ותורה אור (משלי ו) וכל הנזקק אל החכמים ואל תלמידיהן מעלה עליו הכתוב כאלו עשה רצונו של אביו שבשמים וכל היודע להוכיח ומוכיח את הרבים הרי הוא עושה קורת רוח לפני קונו שנאמר (משלי כד) ולמוכיחים ינעם ועליהם תבוא ברכת טוב עליו תבוא ברכת טוב לא נאמר אלא עליהם להמוכיחים ולהמקבל תוכחה ואומר אם ימלאו העבים גשם על הארץ יריקו ואם יפול עץ בדרום ואם בצפון מקום שיפול העץ שם יהוא (קהלת יא) כל המודה ביסורין ושמח בהם נותנין לו חיים בעוה"ז ובעולם שאין לו סוף שנאמר (משלי ו) ודרך חיים תוכחות מוסר.
1