תנא דבי אליהו רבה ה׳Tanna DeBei Eliyahu Rabbah 5
א׳כבוד ועוז לצדיקים לעתיד לבוא ולעוה"ב כיצד הקב"ה יושב בבית המדרש שלו וצדיקי עולם יושבין לפניו ולכל אחד ואחד נותנין לו מאור פנים בתורה שיש בו ומלאכי השרת עומדין סביב לישראל ובוכין בלבם ואומרים אשריהם ישראל שכל הצער והעינוי והלחץ שהיה להם חלף והלך לו ועכשיו כל אותה הטובה והגדולה יש להם שנאמר (תהלים סח) מלכי צבאות ידודון אל תקרא ידודון אלא ידדון שהיו נושאים ונותנים עם משה אבי החכמה אבי הנביאים שעלה למרום והוריד תורה מן השמים לכך נאמר מלכי צבאות ידודון וכי מה ענין זה אצל זה אלא אמרו בשביל התורה שעשו באה כל אותה הטובה והגדולה להם ולפי שבעוה"ז היו העכו"ם מחרפין את ישראל ואומרים כסף וזהב לנו כסף וזהב לישראל שדות וכרמים לנו וכן לישראל וכי מה שכר יש להן על ד"ת שכך היו מצטערין עליה אבל לאחר השעה כשיגיע ימות בן דוד ויתבטל מלאך המות בעוה"ז מן ישראל יהיו כל העכו"ם אומרים אשרי העם שככה לו וגו' (תהלים קמד) שעלה גורל טוב בחלקו אשרי העם שה' אלקיו שנאמר (ישעיה כה) בלע המות לנצח וגו' אלו ימות בן דוד והעכו"ם יהיו צועקין מבחוץ על אשר לא שמעו לד"ת ומלאכי השרת צועקין מבפנים על אשר לא זכו באותה טובה של ישראל שנאמר (ישעיה לג) הן אראלם צעקו חוצה וגו' ואומר מקימי מעפר דל וגו' אם הבנים שמחה (תהלים קיג) להושיבי עם נדיבים עם נדיבי עמו בעולם הבא כיצד אלו בני אדם שעברו עבירות ונקנסה עליהם מיתה עד ארבע דורות שנאמר (שמות כ) פוקד עוון אבות על בנים על שלשים ועל רבעים חזרו ועשו תשובה וקראו את המקרא ושנו את המשנה ומתו מתוך אותו הצער אין לו נחמה להקב"ה עליהן אלא א"כ מעמידן על רגליהן מן העפר בין ברכיו ומגפפן ומחבקן ומנשקן ומביאן לחיי עוה"ב עם שאר הצדיקים לכך נאמר מקימי מעפר דל וגו' להושיבי עם נדיבים וגו' מושיבי עקרת הבית זה בית המקדש שעמד הקב"ה בתוכו וברא את כל העולם כלו מסוף העולם ועד סופו שנאמר ה' בחכמה יסד ארץ כונן שמים בתבונה בדעתו תהומות נבקעו. ד"א מושיבי עקרת הבית זה העוה"ז שברא בתוכו הקב"ה את האדם מסוף העולם ועד סופו שנאמר (ישעיה מה) אנכי עשיתי ארץ ואדם עליה בראתי אם הבנים שמחה ברוך המקום ברוך הוא ששמחתו מרובה על ישראל לעולם שכשם שישראל עושין תשובה בעוה"ז ועושין את התורה ושמחין בה כך התורה שמחה בהן לעולם הבא שנאמר אם הבנים שמחה. ד"א מקימי מעפר דל וגו' להושיבי עם נדיבים וגו' לימות בן דוד כיצד אדם שעבר עבירות הרבה ונקנסה עליו מיתה עד ד' דורות שנאמר פוקד עון אבות וגו' וחזר ועשה תשובה וקרא תורה נביאים וכתובים ושנה משנה מדרש הלכות ואגדות ושימש חכמים אפילו נגזרו עליו ק' גזירות הקב"ה מעבירן ממנו ויקבץ אותו עם שאר הצדיקים לימות בן דוד שנאמר (הושע ח) גם כי יתנו בגוים עתה אקבצם אל תקרי כי יתנו אלא כי ישנו תחית המתים להקב"ה בעוה"ז כדי לקדש שמו הגדול וכן תחית המתים להקב"ה לימות בן דוד כדי ליתן שכר לאוהביו וליראיו וכן תחית המתים להקב"ה לעוה"ב כדי ליתן דין וחשבון שנאמר (ישעיה כו) יחיו מיתיך נבלתי יקומון הקיצו ורננו שוכני עפר כי טל אורות טלך וארץ רפאים תפיל יחיו מתיך אלו מיתי ארץ ישראל נבלתי יקומון אלו מיתי חוץ לארץ הקיצו ורננו שוכני עפר מכאן אמר דהע"ה יהי חלקי עם אלו שהם ממיתין את עצמן על ד"ת שנאמר (תהלים יז) ממתים ידך ה' וגו' חלקם בחיים וגו' הקיצו ורננו שוכני עפר מכאן אמרו כל הנעשה שכן לעפר בחייו עפרו ננער לתחית המתים וכל שאינו נעשה שכן לעפר בחייו אין עפרו ננער לתחית המתים לכך נאמר הקיצו ורננו שוכני עפר שכוני עפר לא נאמר אלא שוכני עפר אלו בני אדם שמשכינים עצמם על העפר ללמוד תורה הקב"ה מביא עליהם טל אורות של תורה ומושיבן בין ברכיו ומגפפן ומנשקן ומביאן לחיי עוה"ב שנאמר כי טל אורות טלך מאי וארץ רפאים תפיל אלו עכו"ם שהיו אומרים לישראל גבורים אנחנו עושי מלחמה אנחנו מי יוכל לעמוד לפנינו והקב"ה יעשה בהן נקמות גדולות ויפילם לפני בני ישראל שנאמר וארץ רפאים תפיל ומפני מה זכה אליהו שהחיה את המת מפני שעשה רצונו של הקב"ה והיה מתאנח על כבודו של הקב"ה ועל כבודן של ישראל כאלו נאבדו שונאים של ישראל ובכל דור ודור שהיה אליהו מוצא בני אדם צדיקין היה מגפפן ומחבקן ומנשקן ומברך ומשבח ומרומם ומגדל ומקדש לשמו של הקב"ה ומנין תדע לך כשאמר רוה"ק לאליהו מה לך פה אליהו ויאמר קנא קנאתי וגו' ויאמר ה' אליו לך שוב לדרכך וגו' ואת יהוא בן נמשי תמשח למלך על ישראל ואת אלישע בן שפט וגו' תמשח לנביא וגו' (מלכים א יט) וילך משם וימצא את אלישע בן שפט והוא חורש שנים עשר צמדים וגו' ויעבור אליהו אליו וישלך אדרתו אליו וגו' מיד הניח אלישע את כל אשר לו וירץ אחריו שנאמר ויעזוב את הבקר וירץ אחרי אליהו ויאמר אשקה נא לאבי ולאמי ואלכה אחריך וגו' מיד הפקיד אלישע את כל אשר לו וזרע כל השדה מלח שנאמר וישב מאחריו ויקח את צמד הבקר ויזבחהו וגו' ויקם וילך אחרי אליהו וישרתהו. וילמד ממנו לא נאמר אלא וישרתהו מכאן אמרו גדולה שמושה של תורה יותר מלימודה ואל יפטר אדם מחבירו אלא מתוך דבר הלכה כדי שיאמר זכור איש פלוני לטוב שזה ההלכה קבע בידי שנאמר ויהי המה הולכים הלוך ודבר (מלכים ב ב יא) ואין דבר אלא ד"ת שנאמר (ירמיה כג) הלא כה דברי כאש נאם ה' וגו' וכשנשתלח מלאך אל אליהו ואל אלישע לסלק את אליהו מן העולם בא ומצאן שהיו עוסקין בדברי תורה ולא היה יכול לשלוט בהם חזר לפני הקב"ה ואמר רבש"ע הן עוסקין בד"ת ואיני יכול לשלוט בהן שנאמר והנה רכב אש וסוסי אש יפרידו בין שניהם ויעל אליהו וגו' (ירמיה כג) רכב אש אלו דברי תורה נביאים וכתובים וסוסי אש אלו משנה הלכות ואגדות ומה ת"ל ויפרידו בין שניהם אלא שחזר המלאך ואמר לפני הקב"ה רבונו ש"ע עשיתי לך קורת רוח בעולם די הבזיון שבזיתי אותם ודחפתי אותם אחד לכאן ואחד לכאן לכן נאמר ויפרידו בין שניהם מכאן אמרו שני בני אדם שהולכין בדרך ועוסקין בתורה אין דבר רע יכול לשלוט בהן ומפני מה זכה יחזקאל שיחיו מתים ע"י מפני שהסתפח על ישראל בכל שעה ושעה שנאמר (יחזקאל כב) בן אדם התשפוט התשפוט את עיר הדמים וגו' מת"ל התשפוט התשפוט שני פעמים אלא כך אמר הקב"ה ליחזקאל בן אדם לי ולך נאה להוכיח את ישראל: ד"א מה ת"ל בן אדם וגו' כך אמר הקב"ה ליחזקאל אם אתה מוכיחן תוכיחן ואם אין אתה מוכיחן אני מוכיחן בתוכחה אבל אי אתה דומה להן אלא כשיר הזה מה שיר הזה עתים בני אדם שמחים בו עתים משמחין את בעליו שנאמר (יחזקאל לג) והנך להם כשיר עגבים וגו' ושמעו את דבריך ועושים אינם וגו' ומניין תדע לך שכן הוא כשבא נבוכדנאצר והגלה את ישראל והוריד אותן לבבל עשאן שרים על כל מלאכה וכשסרחו במעשיהן הוציאן לבקעה והרגן ובשעה שהיו נהרגין אמרו אוי לנו יבשו עצמותינו ואבדה תקותנו נגזרנו לנו (יחזקאל לז) מכאן אמרו יודע אדם בעצמו אם בן עוה"ב הוא אם לאו ואם עשה עבירות גדולות כאלו עוקר את עצמו מן העולם לפיכך הביא הקב"ה עליהם את יחזקאל והעביר אותו עליהם שנאמר (יחזקאל לז) היתה עלי יד ה' וגו' ויניחני בתוך הבקעה והיא מלאה עצמות והעבירני עליהם והנה יבשות מאד ואין ניחה האמורה כאן אלא לשון מיתה שנא' (ישעיה נז, ב) יבא שלום ינוחו על משכבותם והיא מלאה עצמות אל תקרי עצמות אלא עץ מות מן העץ שאמר הקב"ה לאדה"ר שלא יאכל ממנו ואכל ונקנסה עליו מיתה ועל תולדותיו הבאות אחריו עד סוף כל הדורות לכך נאמרה מלאה עצמות והעבירני עליהם סביב סביב ולהלן הוא אומר (יחזקאל ח) ואבא ואראה והנה כל תבנית וגו' מחוקה על הקיר סביב סביב נאמר כאן סביב ונאמר להלן סביב מה להלן משוקץ בע"ז אף כאן משוקץ בע"ז והנה רבות מאד וגו' והנה יבשות מאד אמר יחזקאל עצמות האלו שמא יאבדו מן העולם לפיכך אמר הקב"ה ליחזקאל בן אדם התחיינה העצמות האלה ויאמר ה' אלקים אתה ידעת מיד ויאמר אלי הנבא על העצמות וגו' ויאמר אלי הנבא אל הרוח וגו' כה אמר אדני ה' מארבע רוחות באי הרוח ופחי בהרוגים האלה ויחיו מלמד שהרגן מכאן אמרו שמלאכי השרת היו ממונים על אותו רשע לחבלו שנאמר (ישעיה יד) ואתה השלכת מקברך כנצר נתעב לבוש הרוגים וגו' הא למדת בשביל אותן הרוגי חרב היו מלאכי השרת ממונים על אותו רשע לחבלו ובסוף חיו ועמדו על רגליהם ופרו ורבו שנא' ותבא בהם הרוח ויחיו ויעמדו על רגליהם חיל גדול מאד מאד וגו' כל הענין (יחזקאל לז) ואז נתגדל ונתקדש שמו של הקב"ה מסוף העולם ועד סופו ועל אותה שעה נאמר (יחזקאל לח) והתגדלתי והתקדשתי ונודעתי לעיני גוים רבים וגו' ובשכר אותן דברים שהסתפח יחזקאל על ישראל בכל שעה זכה שהחיה הקב"ה מתים על ידו (פיסקא): דם ובשר ושבר גוג לעתיד לבא על הרי ישראל כיצד כשם שהרשעים מענין את ישראל ולוחצים אותן ושוחקין עצמותם ובשרם עד שנפשם יוצאת ואין חוששין להם. כך הקב"ה מאסף אותן לדין על הרי ישראל ומאכיל את בשרם לעוף השמים ולחיות הארץ ואין חושש להם שנאמר (יחזקאל לט) ואתה בן אדם כה אמר ה' אלקים אמור לצפור כל כנף ולכל חית השדה הקבצו ובאו האספו מסביב על זבחי אשר אני זובח לכם זבח גדול על הרי ישראל ואכלתם בשר ושתיתם דם. בשר גבורים תאכלו ודם נשיאי הארץ תשתו אילים כרים ועתודים פרים מריאי בשן כולם ואכלתם חלב לשבעה ושתיתם דם לשכרון מזבחי אשר זבחתי לכם ושבעתם על שולחני סוס ורכב גבור וכל איש מלחמה נאום ה' אלקים ונתתי את כבודי בגוים וראו כל הגוים את משפטי אשר עשיתי ואת ידי אשר שמתי בהם וידעו בית ישראל כי אני ה' אלקיהם מן היום ההוא והלאה כבר נעשה מקצת דם ובשר ושבר על לוחצינו בעוה"ז ועינינו רואות בכל יום תמיד כיצד משל לשתי תינוקות שקראו בבית רבן והגדילו ונעשו תלמידי חכמים וכשהיו מהלכין על פתח בית רבן ורואין הרצועה שלקו בה היו משחקין זה עם זה. ואומרים באותה רצועה לקינו. כך עכו"ם מענין את ישראל ולוחצין את ישראל ולאחר שעה הן נהרגים על ההרים ועל הגבעות במלחמה שנאמר (ישעיה כא) ותשכח ה' עושיך נוטה שמים ויוסד ארץ ותפחד תמיד כל היום מפני חמת המציק כאשר כונן להשחית ואיה חמת המציק. אלו נאמר אשר כוננתי להשחית הייתי אומר אשר כוננתי בעיניך להשחית ויצא לבבינו ממנו לכך נאמר כאשר כונן להשחית ואיה חמת המציק הרי הן על ההרים ועל הגבעות והעוף אוכל בשרם מעליהם וישראל רואין בעיניהם ומשחקין ואומרים הן הם שהיו מענין ולוחצין אותנו בכל יום תמיד. אשרי ישראל בכל מקומות מושבותיהם אע"פ שהם מתייגעין בארבע רוחות העולם מצפון לדרום ומדרום לצפון ממזרח למערב וממערב למזרח הרי הן באמצע שנאמר (עמוס ט) כי הנה אנכי מצוה והניעותי בכל הגוים את בית ישראל כאשר ינוע בכברה ולא יפול צרור ארץ אלו אמר הכתוב ונפל צרור ארץ אז היה נשבר לבי בקרבי רחפו כל עצמותי כי הייתי אומר ונפל צרור ארץ ונמחה כדרך כל הארץ וכשהוא אומר ולא יפול צרור ארץ מה צרור ארץ הזה אדם מוליכו בכברה לכאן ולכאן הרי הוא באמצע אף ישראל אני כפרתן בכל מקום מושבותם אע"פ שהן מתייגעין לארבע רוחות השמים הרי הן באמצע וכך הוא מפורש בקבלה ע"י עבדך הנביא (מלאכי ג) כי אני ה' לא שניתי ואתם בני יעקב לא כליתם אמר הקב"ה מעולם לא הכיתי אומה ושניתי לה שנאמר אני ה' לא שניתי ומאי ואתם בני יעקב לא כליתם אתה מוצא שבעים ושתים נגעים יש בתורה ויושב על כסא שופט צדק יהי שמו הגדול מבורך לעולם ולעולמי עולמים אמר אם אני מביא על ישראל כל אותן שבעים ושתים נגעים יהיו מכוערים בין העמים ויהיו העכו"ם אומרים עליהם מכוערים הם לפיכך כל אחד מארבע מיני מראות נגעים האמורות בתורה אם ראית אחד מישראל שיש עליו אחד מארבע מיני מראות נגעים אינה אלא רפואה לו לכפר על כל עונותיו וזוכה על ידי היסורין אל עולם הבא ואף ההריגה שהרג הקב"ה את ישראל בעונותיהן בעוה"ז רפואה היא להן לעוה"ב שנאמר (הושע ז) לכו ונשובה אל ה' כי הוא טרף וירפאנו יך ויחבשנו יחיינו מיומים ביום השלישי יקימנו ונחיה לפניו יחיינו מיומים זה העוה"ז וימות בן דוד ביום השלישי יקימנו ונחיה לפניו זה העוה"ב. מקצת חיים שלא בצער ושלא ביצר הרע אל הצדיקים בעוה"ז מעין עוה"ב ואלו הן אברהם יצחק ויעקב יעבץ ויתרו וכדומה להן שנאמר (בראשית כד) ואברהם זקן בא בימים וה' ברך את אברהם בכל לא בימיו של אברהם הכתוב מדבר אלא בימים של עוה"ב וימות בן דוד אמר הקב"ה באו עשרה דורות מאדם ועד נח והחרבתי את עולמי ואח"כ באו עשרה דורות מנח עד אברהם וסדרתי מן העולם במה שהעלתי בעולם כיון שבא אברהם היה לבי על עולמי שנאמר (ס"ה ד) לבבתני אחותי כלה לבבתני באחת מעיניך באחד ענק מצורוניך משל למלך שקדש את האשה ונראית לו באחת מעיניה והיה אוהבה ביותר ושמח בה ומשתוקק בה אמור מעתה (בלבו) כשיראנה בשתי עיניה עאכ"ו כך אברהם אבינו היה מפקח על עניני הבריות ומכניסן תחת כנפי השכינה כך אוהבו כשיבואו בניו לידי חבילות של תורה ומצות עאכ"ו לכך נאמר לבבתני באחת מעיניך באחד ענק מצורוניך. ומפני מה זכה יעקב לחיים שלא בצער ושלא ביצר הרע בעוה"ז ממה שעתיד הקב"ה ליתן אל הצדיקים לע"ל מפני שהיה יושב בבית המדרש מקטנותו ועד זקנותו והיה בקי במקרא ובמשנה בהלכות ובאגדות שנאמר (בראשית כה) ויעקב איש תם יושב אהלים ואומר (תהלים קכז) כחצים ביד גבור כן בני הנעורים אשר הגבר וגו' ואומר (ישעיה כח) את מי יורה דעה וגו' גמולי מחלב עתיקי משדים וכשיצא מבית אביו ללכת אל בית לבן באתה השכינה ועמדה למעלה ממנו משיבה ואמרה לו יעקב בני שא נא עיניך השמימה וראה י"ב מזלות וכוכבים ברקיע וי"ב שעות היום וי"ב שעות הלילה כנגד י"ב שבטים שאני נותן לך כיון שבא יעקב מבית לבן ונמכר יוסף היה בוכה ומתאבל עליו עשרים ושתים שנה שנאמר (בראשית לז) ויקומו כל בניו וכל בנותיו לנחמו וגו' ויבך אותו אביו וכי על יוסף היה בוכה אלא אמר שמא נתחייבתי על שנשאתי שתי אחיות או שמא נהניתי מממונו של לבן ושל שכם ובטלה הברית שכרת לי הקב"ה מיד נתגלגלו רחמיו של הקב"ה ונתן ליעקב שבע עשרה שנה סמוך לזקנותו טובים מעין עוה"ב מכאן אמרו כל שהשיגתו שנה אחת טובה סמוך לזקנתו סימן יפה לו וכל שהשיגתו שנה אחת רעה סמוך לזקנתו סימן רע לו יעקב אבינו היה בטובה שבע עשרה שנה שהיה במצרים והעלה עליו הקב"ה כאלו כל ימיו היה בטובה שנאמר (בראשית מו) ויחי יעקב בארץ מצרים שבע עשרה וגו'. ומפני מה זכה יתרו לחיים שלא בצער ושלא ביצר הרע בעוה"ז ממה שעתיד הקב"ה ליתן אל הצדיקים לעוה"ב מפני שנהג בחכמה לשמה לפי שכל אותן השנים שהיה משה בביתו של יתרו וראה יתרו כל המעשים טובים שעשה משה ולא נעשה לו כל דבר עד שבא למצרים ובא לידי דבר שנאמר (שמות יח) וישמע יתרו את כל אשר עשה אלקים למשה ולישראל עמו וגו' אמר יתרו אוי לי שכל אותן מע"ט שעשה זה בתוך ביתי והן מביאין אותו לחיי עוה"ב ואין אני היה יודע מה כחן מיד עשה יתרו דבר גדול מעצמו שנאמר (שמות יח) ויקח יתרו חותן משה את צפורה אשת משה וגו' ואת שני בניה אשר שם האחד גרשם כי אמר גר הייתי בארץ נכריה ושם האחד אליעזר כי אלקי אבי בעזרי ויצילני מחרב פרעה ויבא יתרו חותן משה ובניו ואשתו וגו' ויאמר אל משה וגו' ואשתך ושני בניה עמה שיגר אצלו שליח ואמר לו משביע אני עליך בשני בניך שהיה יתרו אומר לו מפני מה אתה קורא שם האחד גרשם ושם השני אליעזר גרשם כי גר וגו' אליעזר כי אלקי אבי בעזרי משביע אני עליך באל אביך שתצא לקראתי ותקבלני בסבר פנים יפות מיד יצא לקראתו וקבלהו בסבר פנים יפות שנאמר (שמות יח) ויצא משה לקראת חותנו וגו' הקב"ה בוחן לבות וכליות הוא אמר ליתרו יתרו אתה באת להקביל פניו של אותו הצדיק תזכה שלא יהיו בתי מדרשות בטלים מזרעך לעולם שנאמר (במדבר כד) וירא את הקני וישא משלו ויאמר איתן מושבך ושים בסלע קנך מכאן אמרו יתן אדם בתו לת"ח אפילו נותן כל ממונו עליה שכן מצינו אצל יתרו שלא זכה אלא ע"י משה וכן ישא אדם בת ת"ח אפי' אם לקחה בלא דמים ומנין תדע לך צא ולמד מדרך ארץ נושא אדם בת ת"ח אפילו אם מת או גולה הויין ליה בנים ת"ח משל לענבי הגפן בענבי הגפן נושא אדם בת עם הארץ מת או גולה הויין ליה בנים עמי הארץ משל לענבי הגפן בענבי הסנה וזהו מנהגו של עולם. ומפני מה זכה יעבץ לחיים שלא בצער ושלא ביצר הרע בעוה"ז ממה שעתיד הקב"ה ליתן לצדיקים לע"ל מפני שהיה מחזר בכל מקומות ישראל ולמד תורה ברבים לש"ש וכל המלמד את חבירו פסוק אחד או הלכה אחת או דיבור אחד כאלו נותן לפניו חיים שנאמר (דברים ל) כי הוא חייך ואורך ימיך ואומר אורך ימים בימינה (משלי ג) ואומר (משלי ג) עץ חיים היא למחזיקים בה מכאן אמרו יעשה אדם מעשים טובים ואח"כ ישאל אדם תורה מהקב"ה יעשה אדם מעשים כשרים וצדיקים ואח"כ ישאל אדם חכמה מלפני הקב"ה לעולם יתפוס ענוה ואחר כך ישאל בינה מלפני הקב"ה ואח"כ ישאל פרנסה שנאמר שאלו מה' מטר בעת מלקוש ה' עושה חזיזים ומטר גשם יתן להם לאיש עשב כשדה (זכריה י) מכאן אמרו קרא אדם תורה נביאים וכתובים ויודע להשיב בהם ישמרם בידו וישבח ויברך ויגדל וירומם ויקדש לשמו של מי שאמר והיה העולם שנה אדם סדר אחד או שני סדרים ויודע בהם ישמרם בידו ויברך ויקדש לשמו של הקב"ה וא"צ לומר מי ששונה הלכות נשא אדם אשה והיה לו ממנה בן אחד או שני בנים יברך וישבח ויקדש לשמו של הקב"ה כדי שתהא מטתו שלמה ויקנה לו עוה"ז וימות בן דוד ועוה"ב שנא' (דברי הימים א ד) ויקרא יעבץ לאלקי ישראל לאמר אם ברך תברכני בת"ת והרבית את גבולי בתלמידים והיתה ידך עמי שלא אשכח תלמודי ועשית מרעה שתעשה לי מרעים כמותי לבלתי עצבי שלא יעצבני יצה"ר מלשנות מיד ויבא אלקים את אשר שאל (דברי הימים א י) עליו הוא אומר (תהלים כ) יתן לך כלבבך וגו' ימלא ה' כל משאלותיך. ד"א ויקרא יעבץ לאלקי ישראל לאמר אם ברך תברכני בפריה ורביה והרבית את גבולי בבנים ובנות והיתה ידך עמי במו"מ ועשית מרעה חיים שנתת לי שלא אראה בהם לא מיחוש ראש ולא מיחוש אזנים ועינים ולא מיחוש חולי מעיים לבלתי עצבי שלא יעצבני יצה"ר מלשנות ואמצא נחת רוח בזקנותי מיד ויבא אלקים את אשר שאל.
1