תשב"ץ קטן רי״דTashbetz Katan 214
א׳אם שכח ביום טוב יעלה ויבוא מחזירין אותו בברכת המזון ובתפלה הן ביום הן בלילה. לבד מחול המועד שאין מחזירין אותו בברכת המזון כי אם בתפלה וביום טוב נמי אינו חוזר כי אם בסעודת שחרית ושל לילה. אבל אם אוכל פעם אחרת באמצע היום אינו חוזר. [ויש מפרשים דאפילו ביו"ט אינו חוזר כ"א בליל ראשון של פסח וליל ראשון של סוכות כדאמרי' יליף חמשה עשר חמשה עשר מחג המצות מה להלן ליל ראשון חובה מכאן ואילך רשות אף כאן וכו'. והא דאמרינן בברכות ביו"ט מחזירין אותו בברכת המזון זהו דוקא בליל ראשון של פסח ושל סוכות. כך פירשו בסוכה בתוספות שאנ"ץ דחובה, מיהו רבינו יהודה פסק דביו"ט מחזירין אותו אף ביום ובכל ימי חג המצות וחג הסוכות. והא דאמרינן מכאן ואילך רשות היינו מחמת סוכה וכן בפסח מחמת מצה אבל מחמת יו"ט חייב לאכול גם ביו"ט. ואם תאמר א"כ היכי משכחת לה דהוי רשות כיון דצריך לאכול מחמת י"ט. יש לומר דשפיר משכחת לה כגון שאכל חוץ לסוכה בהיתר כגון שירדו גשמים צריך לאכול פת כזית בסוכה דומיא דפסח. ומהאי טעמא צריך ליזהר שלא לאכול סעודה ראשונה בליל סוכות מבעוד יום עד שיהא ודאי לילה. דילפינן חמשה עשר חמשה עשר מחג המצות וכתיב בה במצה בערב תאכלו מצות על כן צריך שיאכל כזית משחשכה בה. ונכון לאכול כל סעודת לילה הראשונה בסוכה אפי' ירדו גשמים דהא פירש"י דביום טוב מחזירין אותו בברכת המזון בין ביום בין בלילה כדקאמר טעמא משום דאי בעי לא אכיל. ואע"ג דאסור להתענות בראש חדש ובחול המועד מ"מ אי בעי לא אכיל פת אבל ביו"ט לא סגי דלא אכיל פת דומיא דשבת. ע"כ]:
1