תשב"ץ קטן שצ״זTashbetz Katan 397
א׳אינו נראה לי כלל מנהג כשר שנוהגין ברוב מקומות שהאשה יושבת בבית הכנסת עם האנשים ומלין התינוק בחיקה ואפילו אם בעלה מוהל או אביה או בנה דלאו אורחא ליכנס אשה מקושטת בין האנשים ובפני השכינה. וכי האי גוונא פרכינן בפ' האיש מקדש (דף נב) אשה בעזרה מנין פן יתגרו בה פרחי כהונה. ועוד דאפילו בעיקר מילה לא נצטווית למול אפי' בנה דכתיב אשר צוה אותו אותו ולא אותה ואם כן למה לי כולי האי שימולו לתוך חיקה ולחטוף מאנשים המצוה. ומי שיש בידו למחות ימחה והמחמיר תבא עליו ברכה ושלום. מאיר ב"ר ברוך זלה"ה:
1
ב׳באשר כתב מורנו צעקתי ימים רבים ולית דמשגח. כי נראה מכוער מאד. אף על גב דטרידי בעבידתייהו ולא מהרהרי. הרואים חושדים ואפי' אדם עם אשתו. ועוד אין כל אדם יודע שהיא אשתו. ועוד וכי בחנם היתה עזרת נשים לבד. ונראה דמצוה הבאה בעבירה היא כדכתיב הנה שמוע מזבח טוב. וכל איש הירא דבר ה' יש לו לצאת מבית הכנסת פן יראה כמסייע ידי עוברי עבירה. והזהיר מורי רבינו טוביה ר' יקותיאל בר משה זלה"ה על הדבר כאשר כתב הרב. וגם נראה לי ומוספני על דבריו אחרי ארי ולא אחרי אשה. ואפילו נזדמנה לו אשתו מסלקה לצדדים. הכי איתא בפרק עושין פסין (דף יח) ולהכי אמרינן מנוח עם הארץ היה דכתיב וילך מנוח אחרי אשתו ואפילו בשוק כ"ש בבית הכנסת ובחיקה. ושלום. מאיר ב"ר ברוך זלה"ה:
2