תרומת הדשן, חלק א' כ״דTerumat HaDeshen, Part I 24
א׳שאלה כד מה שנהגו באושטר"ייך וכן במקצת מדינות שפרשת שירת הים ועשרת הדברות בשבתות שחלו אותן הסדרות וכן בשביעי של פסח וביום ראשון דשבועות כשמגיע ש"צ לקרוא אותן פרשיות אינו קורא אלא מתחיל אותן והקהל קורין אותן מחומשים שלהן והש"צ מסיים בס"ת רק פסוק האחרון בקול רם יש ליישב מנהג זה או לאו:
1
ב׳תשובה יראה דיש ליישב בטורח ולא ברווחא דמילתא כלל ונראה דסמכינן אהא דכתב א"ז וז"ל דכיון דנפתח ס"ת אסור לספר אפי' בדבר הלכה ודווקא בקול רם אבל בלחש שרי אם יש עשרה ששומעין קה"ת ולקרוא שתים מקרא ואחד תרגום בעת קריאת התורה שרי לכ"ע עכ"ל ופירש בהגה"ה במיימון הטעם דשרי משום דבאותו ענין קעסיק והשתא שמעינן מינה היכא דעסיק באותו ענין אין צריך לשמוע קה"ת אפילו ליכא עשרה ששומעין קה"ת כך משמע בא"ז הגדול דהא דכתב ולקרוא שנים מקרא ואחד תרגום שרי לכ"ע קאי אמאי דכתב לעיל מיניה דברי הגאונים דחד מצריך בלחש וחד מצריך שיהא עשרה שומעין וקאמרינן עלה דשנים מקרא ואחד תרגום שרי לכ"ע אלמא אפי' אי ליכא עשרה שומעין והא דבעינן בלחש היינו משום שלא יבטל אחרים משמיעה ובנדון דידן דכל הקהל קורין ולא שומעין אין קפידא בקול רם הואיל ובאותו ענין קעסקי משום חבוב הפרשיות שרוצים לקרות כל אחד בעצמו והש"צ קורא אותן מס"ת נפקי בקריאותה אפי' לא שמעי לה דבסתמא דמילתא איכא אחד או שנים אצל הש"צ ששומעין קריאתו ואע"פ דאינך לא שומעין די בכך דכל הפחות מעשרה חד הוא. אבל אין ליישב המנהג דמשום דבלאו הנך פרשיות קורין שבעה בתורה שהן חובת היום ואותם שקורין מהנך פרשיות קורין לו ג"כ ג' פסוקים קודם שיגיע לפרשה זו ובהא נפקינן אפילו אי לא הוה קרינן הנך פרשיות כלל דהא ליתא דבהגה"ה במיימון כתב שאם קרא ודלג פסוק אחד אם הוא במנחה בשבת או בשני וחמישי א"צ לחזור אם קוראין י' פסוקים בלא הדילוג אבל בשבת אם דילג פסוק אחד חוזר וקורא אותו אפי' לאחר שהפטיר והתפלל מוסף הא קמן דאפילו פסוק אחד מעכב בשבת כ"ש פרשה כולה ואע"פ שישבתי המנהג מ"מ נכון למי שמדקדק במעשיו שיעמוד אצל השליח צבור ויקרא עמו אותן פרשיות מס"ת ואם אינו יודע לקרות ישמע קריאת ש"צ אך בשביעי של פסח וביום ראשון דשבועות אין קפידא כ"כ הואיל וקראו כבר הפרשיות בשבתות שלהן והוי כמו מנחה דשבת ובשני וחמישי וק"ל:
2