תרומת הדשן, חלק ב' קל״וTerumat HaDeshen, Part II 136
א׳סימן קלו ואשר שאלתני מההוא יתום שתובע בעל אמו אין נראה כלל לחייב היורשים אלא שבועת יורשין שלא פקדנו ולא מבעיא היכא דהודה אביהם שלא בפני ב"ד דלאו הודאה היא אלא אפי' הודה בפני ב"ד וחייבוהו ב"ד שבועה יורשין נשבעים שבועת יורשים ונפטרין דמאי הו"ל למוריש למיעבד דאונס הוא עכבו דלא הוי מצי לאשתבועי וכתבו התוס' ריש פ' הפרה דכל היכא דלא הוה מצי למיעבד לא אמרינן מתוך שאינו יכול לישבע משלם ויורשין נמי מה"ט פטורין מן התורה כדתני אמי שבועת ה' תהי' בין שניהם ולא בין היורשים ואע"ג דקי"ל דאין אדם מוריש ממון שחייב עליו שבועה לבניו היינו דוקא להוציא כדאיתא התם אבל להחזיק פשיטא דלא. כתבתי בנחיצה נראה דדינא קאמינא. נאם הקטן והצעיר שבישראל:
1