תשובה מאהבה חלק א קי״גTeshuva MeAhava Part I 113
א׳בע"ה יום א' שבעה באדר ראשון תקס"ל ג"ט אשריך ארץ ומלואה כי גדול בקרבך יחזקאל הרואה בחידות ובמראה רבינו הגדול בתורה ויראה נאמר בו הפלאה ובאורו אור נראה נודע ביהודה ובישראל גדול שמו הנאא שירו לו זמרו לו כי גאה גאה אשרי אנשיו אשרי עבדיו השומעים בכל עת חכמתו הנפלאה הוא ינהגנו בארץ טובה רחבה ובריאה לו נאה לברך ברכת החיים והשלום כי לו נאה כי לו יאה אוכי"ר.
1
ב׳מכתב קדשו נראה בזמנו לקדשו ונתמלא כל ביתי אורה ושמחה וברכתי ברכת הנהנין על הנאת אורו ואורי עיני כי טעמתי דבש וחלב תחת לשון צדיק ואחת שאלתי מאת מורי אדוני הוא החל להראות את עבדו ותלמידו את גדלו וידו החזקה לא ייעף ולא ייגע כי עודנה אני סבוך ונבוך בדברי קדשו כתוב לאמר ואמנם הואיל והגוים שם רגילים מאד בזה לקלקל את צורת הפתח בשבתות אולי לא אמרינן בזה שבת הואיל והותרה דהא בין השמשות עמד לאיסור כמבואר שם במג"א ס"ק א' א"כ כאן כיון דרגילי אמרינן שבין השמשות עמד לאיסור משא"כ מחיצה שנפרצה בשבת שלא עמד בין השמשות לכך ועדיין אינני מחליט בזה לא לאיסור ולא להיתר ואולי יוכלו לקנות הרשות ואז אין צורך לזה עכ"ל צדיק.
2
ג׳נוראות נפלאתי על מאור הגולה שהניח הדבר בספק וכתב אולי לא אמרינן בזה שבת הואיל והותרה בו ויש לדמות למ"ש בש"ע סימן שפ"ג כו' (לא כך למדתנו רבנו) מלתא דמספקא לי' לרבינו פשיטא לי' למשה רבן של ישראל הוא הרמ"א בסימן שס"ה סעיף ז' אפילו בעיר שמוקפת חומה אם עומד לסתור מע"ש פי' במקום דשכיחי עכו"ם שמקלקלי (כמבואר בט"ז ומג"א שם) אסור לאחר שנסתר ולא אמרינן הואיל והותרה למקצת שבת יעיי"ש ואין אחר מהאחרונים שחולקים בזה ולמה לי' לרבינו הגדול להוכיח מדבר שמאוחר במקום שהדבר מפורש באר היטב במוקדם וא"צ לא הוכחה ולא לדמות עכ"ז אמרתי פי צדיק ינוב חכמה ודעת כי מקור דברי הרמ"א נובע מת"ה סימן ע"ג וגם הוא מביא ראי' זו מפרק הדר מדין נכרי שבא בשבת (והוא בסימן שפ"ג) יעיי"ש אבל עכ"ז אני תמה הא גם לבעל תה"ד הדבר ברור במקום שנכרים רגילים לשבור ההכשר לא אמרינן שבת הואיל והותרה כו' והכי איתא בתוס' והרא"ש והמרדכי ורבינו נר"ו כתב הדבר באולי ואינו מחליט לא איסור ולא היתר ואינו מזכיר מתוס' והרא"ש והמרדכי ותה"ד והרמ"א ואין להאריך ולהטריח אותו הצדיק בפרט שכבר שכרו מנהיגי הקהילה כמשפט המבואר בסימן שצ"א ובט"ז שם ויעוין בשו"ת ח"צ סי' ה' ועל מס' סופרים אשר הקשיתי במכתב הקדום מצאתי שדברי הרמ"ם נאמרו ג"כ בירושלמי שבת פרק ח"י הל' א' והרגיש שם בעל קב"ע.
3