תשובה מאהבה חלק א קמ״זTeshuva MeAhava Part I 147

א׳בע"ה עש"ק פורים תקסה"ל ברעזניץ. השמחה והברכה החיים והשלום לא ימוש מתוך אהליכם מעתה ועד עולם אדמו"ח הרב המאוה"ג המפורסם פ"ה עה"י נ"י כבוד מו"ה אלעזר ראב"ד דק"ק פראג יע"א ושמח את אשתו מחברתו הטהורה כו'.

ב׳הן היום הזה שטו העם ללקוט שושני השמחה איש כפי תכונת נפשו ומזג לבבו אלה ביין שגו ואלה בשכר תעו אלה בתוף וחליל במחולת המחנים ואלה בשנותם את טעמ' ואת בגדיה' את קולם ומה אדע אני את כל תחלופי שמחות משמחות שונות יהי להם אשר להם אנכי את מאהבי אשמח אתם אשתעשע ברוח בכח דמיוני אעופה במחוגתם הנעימה ארוה נפשי מיין הרקח הנוטף משפתותם ומטפת אהבתם אשתכר ואתרונן ובזה יעבור עלי היום הזה המיועד להיות אך שמח וטוב ראשית שמחתנו כי כלנו ת"ל חיים במעמד הטוב מבלי מחסור מזון ומחי' מעט צרי מעט דבש בשר דג ויין וידעתי גם ידעתי כי אין מחסור ליראיו מאהבי אבותי יחיו כה יהי' וכה יוסיף ה' לאורך ימים.

ג׳והנני שולח ליד רו"מ נ"י מספר שאלות ופלפולי' כאשר עלו על רעיוני בהשקפה ראשונה ומאד אחלה פני אדמו"ח ליקח זמן ומועד לעיין הטיב ולברר אם פנים הדברים ובפרט הפלפול בענין עגולה אשר לדעתי הקצרה הגאון בעל נ"ב אשר הרעיש עולם ומלואה בפלפולים ובעומק עיונו בעסק תק"ע (נפשי יצאה ורוחי תפעם בכתב זאת) אשר לדעתי הלך דרך לא ישר בפירוש המשנה אשר היא יסוד מוסד לכל פלפולי תק"ע ולאו לפלפול בעלמא הדברים נוגעים כ"א להלכה ולמעשה להתיר את האיסור ולאסור את המותר לדעתו הגדולה ואנכי לא הרחבתי הדברים כאשר הי' מן הראוי' עד אשר אשמע מה ישפוט רום הדרת כבוד תורתו בזה כי עוד גברת רבא בחזקתו הגדולה ואת שפל ערכי לא נעלם מעיני אך בכל זאת חלילה שאת פני גדול בתורה ואין חפץ אלדים הלוך חשכים מבלי לבחון ולהרהר אחרי דברי גאוני ארץ אך את הדעת יחפץ השכל וידוע ככל אשר תשיגו ידי התבונה כקטן כגדול.

ד׳א' בחטה שנמצאת בפסח בגרע"מזליך שנעשים משומן ודבש ומים וחכם אחד רצה להתיר בס' לפי דעת המג"א דחמץ נוקשה בטל בס' ורוצה לסמוך דמי פירות עם מים הוה רק ח"נ והגאון בעל נודע ביהודה פליג באמרו סי' כ"ב דחכם הזה אחז החבל בתרין ראשין ורוצה לברר שם או דח"נ הוא דאוריית' או דמי פירות עם מים הוי חמץ גמור ורוצה לברר דבריו (ממנחות נ"ז ע"א) דמרבה מנחת נסכים לחימוץ ופריך מ"נ מ"פ הם ואין מחמיצין ומשני שם אומר הי' ריה"ג מ"נ מגבלה במים וכשרה ואי ס"ד דמ"פ ומים לא הוה רק נוקשה א"כ איך ס"ד דנוקשה הוא רק מדרבנן א"כ הדרא קושי' הגמרא לדוכתי' מ"נ מ"פ נינהו ואפי' אם מגבלה במים אכתי הוו מ"פ ומים והוי נוקשה שאינו מן התורה הא ודאי חדא מתרתי או דנוקשה הוי דאורייתא או דמים ומ"פ הוו חמץ גמור עכ"ל ולדעתי הגאון בעל נ"ב במחכ"ת שגה בזה נגד תוס' במקומו (שם נ"ג ע"א) ד"ה אלא דמקשים שם ותימא על דהכא והתם דלמא שאני לגבי פסח דמרבינן לי' מדכתיב כל מחמצת ומהתם לא ילפינן דהא לענין פסח נמי לא חשיב חמץ גמור לחייב כרת כו' ושמא יש שום יתור בתורה ובמנחות דח"נ חשיב חמץ גבייהו עיי"ש ומעתה י"ל כמו שאנן אינן יכולין למילף מנחות מפסח לענין ח"נ כמו כן להיפוך אי לאו קרא בפסח נמי ליכא למילף ממנחות ומכש"כ דחולין מקדשים לא ילפינן ולפ"ז הגם דאנן פסקינן בפסח כמ"ד ח"נ דרבנן ולא דריש כל מחמצת לענין נוקשה מ"מ במנחות שפיר יכול לסבור דח"נ דאורייתא דיש לנו שום ייתור במנחות והא דמקשה שם מנחות ממצה אי שיאור דר"מ לר"י כו' היינו אי בפסח שיאור חמץ גמור ודאי לענין מנחות נמי ואם שם הוא מצה גמור גם במנחות ליכא לאחשובי חמץ דודאי בזה אין לחלק בין פסח למנחות ומה דמקרי לענין פסח מצה גם לענין מנחות מקרי מצה וכן מה דמקרי חמץ לענין פסח גם שם מקרי חמץ אבל בח"נ הגם שהוא נוקשה הכא והכא מ"מ לענין פסח מותר משום דליכא ילפות' אבל במנחות דאיכא שום יותור שפיר כ"ע סוברי' דנוקשה אסור במנחות ולפ"ז שפיר איכא למימר דמי פירות ומים הוה רק נוקשה ובפסח הוא רק מדרבנן אסור ובטל בסמ"ך ואפ"ה לענין מנחות מרבינן מ"נ לחימוץ הגם שהוא נוקשה מ"מ יש לנו שום ייתור לאיסור לכן יודיעני רו"מ דעתו הרחבה בזה לדעת את המעשה אשר אעשה באם יקרה מעשה כזה תחת ידי.