תשובה מאהבה חלק א קע״דTeshuva MeAhava Part I 174
א׳כשנפטר יום א' י"א ניסן תקסו"ל כבוד ידידי וחביבי הרב המאור הגדול המפורסם בתורה ויראה החכם השלם פלא ויועץ מוה' יודא אויש זללה"ה מקהלתנו מצאתי כתוב בצואתו שלא להספידו בעירו לא לפני מטתו ולא לאחר מטתו ושלא לומר עליו שהי' צדיק וכיוצא בהן שבחים ותוארים ונסתפקתי אם שומעין לו וקראתי אז לפני מטתו אבל של בכי ותרדנה עינינו דמעה אבל לא כמשפט ההספד ולא זכרתי עליו שום שבח והלל אמנם כאשר קראתי אבל כבוד בכי מספד תמרורים על כבוד הגאון החסיד ועניו המפורסם בתורה ובי"ח מוהר"ר שמואל סג"ל קעללין מק"ק באסקוויץ אמרתי אז בדרוש הספד בבהכ"נ מייזל בק"ק פראג עד"ז.
1
ב׳שמעוני אחי ועמי הנה ראיתי בשו"ת בית יעקב סי' פ"ג שפלפל אם ת"ח גדול הדור ומופלג בתורה נפטר ושבק חיים לכל ישראל וצוה שלא להספידו אם ראוי לקיים צואתו אם לאו וצדד אם הוא ת"ח מופלג אפשר לומר דאין שומעין לו ומביא ראי' לדבריו מתוס' במס' סנהדרין דף מ"ו ע"ב ד"ה הספידא כו' וז"ל תימא הא דאמר בפ' הערל אל שאול ואל בית הדמים אל שאול שלא נספד כהלכה ואי משום יקרא דחיי הרי מחלו ישראל על כבודן שלא הספידוהו וי"ל שהיו יראים לסופדו להראות שמצטערין עליו מפני דוד ועוד דאפי' הוי יקרא דחיי שאני מלך דאיכא בזיון טפי לגבי שלא נספד כהלכה עכ"ל הרי לתירוץ בתרא אפי' הוי יקרא דחיי אין להם רשות למחול דאיכא בזיון טפי כו' ושאני מלך ולפ"ז מבואר דה"ה אם הוא יקרא דחיי איכא לגבי מלך נמי יקרא דשכבי והוי בזיון לגבי מלך נמי יקרא דשכבי ה"נ אם הוא יקרא דשכבי גבי מלך הוא יקרא דשכבי ויקרא דחיי דיקרא דתרווייהו הוא כו' וא"כ מבואר דאם הוא יקרא דשכבי א"י למחול על כבודו היכא דאיכא בזיון טפי ואם אמר אל תספדוני אין שומעין לו וכיון שהדין כן במלך ה"ה בחכם דתנן חכם קודם למלך והא דאמרינן אם אמר אל תספדוני אין שומעין לו איירי באינש דעלמא ולא בת"ח ואפי' אם ת"ל דמיירי ג"כ בת"ח מ"מ בנ"ד שהוא מופלג בדור כמו שבא בשאלה א"כ יש לדמות למ"ש התוס' דאיכא בזיון טפי וא"י למחול על כבודו ואין שומעין עיי"ש אכן הפוסקי' סתמו דבריהם דאם אמר אל תספדוני שומעין לו וס"ל כתירוץ הראשון של תוס' עיין עליו וגם בס' קול יעקב ראיתי שרוצה להוכיח שאם גדול הדור צוה שלא להספידו אין שומעין לו ממה דאמר רב שבת דף קנ"ג לרב שמואל בר"ש אחים לי הספדא דהתם קאימנא מ"ט קפיד רב כ"כ שיתחממו בהספדו ע"כ הטעם כי קשה העונש של המתעצל בהספד של חכם עד שאמרו ז"ל שראוי' לקוברו בחייו ואינו מאריך ימים והתיירא שיענשו אחרים על ידו ורז"ל אמרו כל שחברו נענש ע"י אין מכניסין אותו במחיצתו של הקב"ה וקשה אם בשביל כך פחד לבו ה"ל לצות שלא להספידו וקיימ"ל הספידא יקרא דשכיבי אם אמר שלא תספדוני שומעין לו ע"כ זה אינו אלא באינש דעלמא ולא בת"ח שמופלג בדורו דאין שומעין לא עיי"ש ואם זו היא דמות ראי' יש לי להביא ראיות רבות דאמרו ז"ל מ"ק דף ע"ב דאמר רב אשי לבר קיפוק האי יומא מאי אמרת כו' ואמרו כתובות דף ק"ג ע"ב אל תספדוני בעיירות סבור מיני' משום טרחא הוא דקאמר כיון דחזו דקספדו בכרכי וקאתו כ"ע ש"מ משום יקרא הוא דקאמר וכ' המהרש"א בחי"א ואע"ג דאין לך בענוה כר' כמ"ש משמת ר' בטלה ענוה מ"מ בעי יקרא במותא דא"א לו למחול כבוד התורה והיינו דקאמר משמת ר' בטלה ענוה גם לגבי' דידי' שהרי בעי יקרא ומשום כבוד התורה עכ"ל מכל זה יש להוכיח במישור אם ת"ח מופלג בתורה צוה שלא להספידו אין שומעין לו מדקא קפדי גדולי ישראל חסידי עליון על ההספד ולא צוו שלא להספידו אמנם אחרי ישוב הדעת כל הראיות האל אינן מספיקי' הנה כבר כ' תוס' במס' סנהדרין דף י"ט ע"א בד"ה ינאי המלך כו' וא"ת והא אמרינן התם אפי' ת"ח כו' כ"ש מלך כו' דאפי' למ"ד הרב שמחל על כבודו אין כבוד מחול וי"ל כו' אבל ת"ח תורתו דילי' ויכול למחול היטיב על כבודו דשלו היא כדאמרינן במס' ע"א מתחלה נקראת על שמו של הקב"ה ולבסוף נקראת על שמו שנאמר כ"א בתורת ה' חפצו ובתורתו יהגה יומם ולילה עכ"ל ועיין במס' שבועות דף למ"ד ע"ב בתוס' וכבר כ' רש"י במס' ע"א דף י"ט ע"א לאחר שטרח בה אז התורה נקראת על שמו וי"ל כל אלה קדושי עליון צדיקי עולם מרוב מדת ענוה לא החזיקו את עצמן שיגעו בתורה כ"כ שתהי' נקראת על שמם שיכולין למחול כבוד התורה והי' בעיניהם כגאוה וגאון אם יאמרו שלא להספידם כאלו אומרים התורה שלהם ובאמת אלו הפקידו שלא להספידם היינו שומעין להם והנה שמעתי מידידי הרב המאוה"ג החריף המפורסם מוהר"ל פישלס נ"י שראה בין כתבי קודש מאביו מ"ו הגאון מוהר"מ פישלס זצלה"ה שכתב ששמע ממורינו הרב הגאון נ"ע כשהספיד על הגאון רשכב"ג בעל פני יהושע אב"ד ור"מ בק"ק פפד"מ אמר בזה הלשון אף שרבינו הגדול בעל פני יהושע צוה שלא להספיד אין שומעין בזה למי שהוא רשכב"ג מדאז"ל סנהדרין דף ס"ח ע"א דר"ע הי' מכה בבשרו על ר"א הגדול עד שדמו שותת לתרץ ופתח עליו בשורה אבי אבי רכב ישראל ופרשיו הרבה מעות יש לי ואין לי שלחני להרצותן ופירש"י הרבה שאלות יש לי ואין לי למי לשאול וכ' תוס' הי' מכה בבשרו ומשום שרט לנפש ליכא דמשום תורה קא עביד כדאמר הרבה מעות כו' עכ"ל הרי דמשום ל"ת דשרט לנפש ליכא במקום דליכא שלחני להרצותן מכ"ש דליכא בזה מצוה לקיים דברי המת ודפח"ח (ובדבריו הנעימים רמז רמזתי לא תקיפו פאת ראשיכם ולא תשחית פאת זקנך ושרע לנפש לא תתנו בבשרכם עיין היטיב במחברת עולת עני שדפסתי בק"ק פראג שנת תקנג"ל במאמר תקמ"ז דוק ותשכח) ולפי דברי מורינו הרב נ"ע מתורץ הקושי' מרבי ומרב ומרבה ומרב אשי דכל אחד מהם הי' בדורו רשכב"ג והיו יודעי' בעצמן דאין שומעין להם ולכך הקפידו עכ"פ להספידם כהלכה, ובזה תרצתי קושי' המהרש"א בחי"א שהקשה על תוס' למה מקשים משאול לא מיהושע שרגש עליהן ההר להורגן ומ"ש המהרש"א דיהושע הוי נמי כמו מלך דבריו צ"ב דהא בקושייתם עדיין לא נחתו לחלק בין מלך לאחר וה"ל להקשות מיהושע דקדים לשאול ועוד בתירוץ הראשון אינם מעלים ארוכה על הקושי' מיהושע ולפמ"ש רבינו א"ש כי יהושע הי' רשכב"ג והי' להם להספיד שאין להם שלחני להרצותן ודבר זה א"י למחול ובפרט לפי מת שבארתי במחברת עולת עני חלק שלישי מה דאמרו שגעש עליהן ההר להורגן היינו ההר שכפה עליהן ההר כגיגית אם מקבלי' את התורה הו' וכפי' זו היתה על תורה שבע"פ כמ"ש במדרש תנחומא פ' נח ולא כמ"ש תוס' והדבר מבואר באר הטיב בארוכה בצחות המליצה במחברת ההיא עכ"פ לא אדע היתר ברור לבטל דברי המת ולהספידו במקום שאמר אל תספדוני, אמנת מאחר שעלינו לאונן ולקונן הספד מר על הגאון החסיד ועניו מוהר"ש קעללין זצללה"ה נספידו גם על הרב המאוה"ג בתורה ויראה מוהר"י אויש זללה"ה כי היו שני אחים בישיבה אחת בעולם ונשפך דמם כאחד בפרק אחד ונאמר ע"ד שאמרו מ"ק דף א' ע"א כד הדר ספדנא במערבא אמרי יבכון עמי' כל מרירי ציבא כ"ז העתקתי לך במהירות בקצרה מאד והדרשה הנה כתובה על ספר עולת עני הנ"ל בטוב טעם ודעת וה' יגדור פרצות עמו ישראל ברחמים ידידו הטרוד מאד ודורש בשלומו ובשלום תורתו. הק' אלעזר פלעקלס.
2