תשובה מאהבה חלק א קצ״גTeshuva MeAhava Part I 193
א׳ובדבר אשר כתבתי דלאו דוקא ג"ה אלא ה"ה אחר ואין חילוק בזה בין נכנס לעיר מקלטו ויצה אני על מעמדי ואלו הייתי בסנהדרין לא הי' נהרג אדם כזה לעולם אף שאינו ג"ה אבל אין אני אומר קבלו דעתי דעתי כ"א עפ"י סברה פשוטה לקבל הנה התורה לא דברה בשום מקום זולת בג"ה כי יחם לבבו כתיב עכ"ז בין לריה"ג ובין לר"ע רוצח שיצא חוץ לתחום אין אחר חייב עליו ולא אמרו לשפוט איש אשר הרגו בזדון את הרוצח אשר לא צדה על נפש אחיו כמו שעלה על דעתך הרחבה וסבירא להו יחדו שהתורה דברה בג"ה ומכללא נמי שמעינן ה"ה אחר כמ"ה בשם תוס' י"ט ועיין בס' קול רמז ומה דפליגי ביצא חוץ לתחום לרבותא דריה"ג אעפ"י שכבר קלטוהו מחיצות לרוצח ודעתו לחזור שם אפ"ה עודנה מצוה ביד ג"ה עיין סברה זו בהריט"בא מכות דף י"ב ע"א ויש לפקפק בזה עפ"י סברת רבותיו עייש"ה ועוד י"ל רבותא דר"ע מי אוקמינן המתני' שיצא חוץ לתחום במזיד והתיר עצמו למיתה אפ"ה ס"ל לר"ע דליכא מצוה ביד ג"ה ועוד י"ל כמה גווני והרמב"ם ז"ל אין דרכו להעתיק כ"א מה שמצא מפורש בגמרא. ואגב אודיע שנלע"ד שטעות בכל ספרי הרמב"ם אשר לפנינו דהיינו אמשטערדם יעסניץ פיורדא בהל' רוצח פ"ה דין ט' ויו"ד וכן צריך להיות דין ט' רוצח בשגגה כו' אחד ההורגו בדרך קודם כו' אם השנים ששומרין אותו עד כאן דין טי"ת ומכאן ואילך דין יו"ד נכנס לעיר מקלטו ויצא כו' וכן נראי' הדברים וכן נראה קצת מציון הכ"מ.
1
