תשובה מאהבה חלק א נ״וTeshuva MeAhava Part I 56
א׳ומעתה נתחדש לי לפי פלפולי הנ"ל עוד ספק אחד בנותן מנה לחברו ע"מ שאחר ג' או ד' שנים יתן הוא לו מנה ופגע שמיטה בין השנים האלה מאי דינו אי אמרינן דהמתנה הוי מתנה גמורה אם כן הא דמחזיר לו מנה אחרת היינו רק משום תנאו ואם לא יחזיר לו בטלה המתנה למפרע והמעות המה בגזל בידו ואינו משמט דהא לא נתן לו בתורת הלואה רק במתנה על תנאי אבל לפי דברינו האחרוני' דמתנה כזו ל"ש מתנה רק מלוה גמורה וממילא משמט ועוד כמה נפקותות וספקות בדיני גביית החוב ממשעבדי ואין להאריך ודי לרוחב בינתו ברמיזה.
1
ב׳והנה אני רואה שדעת אדמו"ח מסכמת לדעתי לאסור מכל הני ראיות שהביא והנה האמת אגיד כי בכלן הני ראיות ואלף כמותם לא נחה דעתי כי מה יועילוני כל הוכחות מפוסקי' הראשונים והאחרונים לאסור הדבר מבלי דעת על מה ועל מה ולמה באמת חתרו למצוא התירי' בדרכי' שונים ורחוקי' ולא שמו על לב דרך ישר ופשוט כאשר כתבתי ויותר יש להפליא איך לא דברו דבר מכל וכל היש בזה רבית דאוריית' או דרבנן או הערמת רבית או מיחזי כרבית הלא דבר הוא אם לא כאשר כתבתי כי באמ' מתנה כזו ל"ש מתנה כלל לא מתנה גמורה ולא מתנה עמ"ל באשר לא החזיר הדבר ממש כי תשלומין והוי הלואה גמורה מבלי שם על לב אם אמר לשון מתנה או לשון הלואה הענין יעיד ויגיד על עצמו שהוא הלואה יקרא בשם אשר יקרא ולא יצא מגדר הלואה והרבית הוא רבית קצוצה ויוצאה בדיינין זה נלע"ד ברור כשמש וכמה וכמה ספקות ובלבולים אשר יולדו זולת זה כמ"ש למעלה כו' בנכם. איצק שפיץ מקעללין.
2