תשובה מאהבה חלק א ס״אTeshuva MeAhava Part I 61
א׳בעה"י יום ה' ז' אלול תקסזי"ן ל' פראג לעת צאת השנה יצליח בכל אשר יפנה איש אשר בו רוח חכמה ובינה כבוד אהובי הרבני המופל' הקצין ירא את אלדים מרבים מוה' בער נר"ו לוריא מק"ק קעללין.
1
ב׳מכתב מעלתו עם שאלותיו הגיעוני אבל אהובי ידידי מלבד כי רבו טרדותי כאן במילי דשמיא וכאן במילי דעלמא גדר גדול גדרתי בעדי שלא להשיב דבר בעטי בכל אתר ואתר שיש שם רב ומורה באתרא דמרא תלא זיינא עפ"י יצאו ועפ"י יבואו אם לא שהרב בכבודו ובעצמו במדת טובו וענותנתו שואל ומבקש דבר ה' זו הלכה ואיככה אוכל לפרוץ גדר בפרט ראיתי כה דבריו כאש וחמתו בערה בו ואני בעוני אין אני רואה מחלוקת כלה שם שמים ורגיל אני לומר מה דאז"ל איזו היא מחלוקת שהיא לש"ש זו מחלוקת הלל ושמאי ושאינה לש"ש זו מחלוק' קרח וכל עדתו ר"ל איזהי מחלוקת שהיא כלה לש"ש בלי שום פני' אחרת זו מחלוקת הילל ושמאי שכל מחשבותם לשמים וישרים בלבות ושאינה לש"ש שלא היתה בה מחשבה טובה לש"ש זו מחלוקת קרח כו' אבל זולת שתי כתות האל מחשבת פיגול איכא בינייהו לא נמצאת מחלוקת שהיא כלה לש"ש בלתי תערובות טעמי' פגומים ותערובות גופי' מחולקי' ומחשבת חוץ ויצאה שכרה בהפסדה ולא כלה שלא לש"ש בלתי תערובות קודש מחשבת פנים ויצאה הפסדה בשכרה ותועבת ה' גם שניהם דרך כלל אם לבנות מקדש אל במחלוקת מוטב שלא תבנה אבל אחרי רואי כי בר אוריין הוא אמרתי להשיב מפני כבוד התורה אבל לא על פרטי שאלותיו ולא בדברי פלפול רק דברים פשוטי' השוים לכל נפש כללים אשר רשמתי לעצמי לזכרון ובעיניו יראו ובלבבו יבין שכלם כתורה עשו.
2
ג׳כלל א' במקום שנודע ברור איזהי הביאה ודאי היכר ציר לא מעלה ולא מוריד ולא אמר שמואל במס' מנחות דף ל"ג ע"א במזוזה הלך אחר היכר ציר אלא בפיתתא דבין תרי בתי בין בי גברי לבי נשי כדמסיק שם וכפירש"י שם ד"ה ה"ד כו' לא ידעינן הי ליחשוב ביאה והי לחשוב יציאה ויותר מבואר בנמוקי יוסף שם שכתב לא ידעינן למאן נחשוב דרך ימין לביאה לפיכך נלך אחר היכר ציר כו' והוא לענ"ד פשוט פשט גמרא שם היכי דמי כלומר באיזה אופן אתה אומר שציר הדלת יהי' סימן למזוזה דודאי לא בכל גווני אתה אומר ללכת אחר היכר ציר דהתורה אמרה ביתך דרך ביאתך דרך ביאתך מן הימין כו' ואיך שייך לומר דתלא הדבר בציר הדלת ע"ז מסיק התלמודא דלא משכחת ציר להיכר והטור והט"ז בסי' רפ"ט תק"ד וש"ך סק"ו דציר לא מעלה אלא במקום דלא ידעינן איזהי מקום כניסה או יציאה.
3
ד׳כלל ב' אין משגיחין על היכר ציר בפתח הרגילי' לצאת ולבא יותר בו יקבענה המזוזה דשם פריך הש"ס איני והא האי פיתחא דהוה עייל בה ר"ה לבי מדרשא והויא לה מזוזה ומשני ההוא רגיל הוה דאמר ר"י א"ר במזוזה הלך אחר הרגיל (כך היא גירסת הרי"ף והרא"ש והיא נכונה) ופירש"י הנדפס אצל הרי"ף ד"ה ועביד לי' מזוזה ולעיל אמרינן דלא עביד מזוזה עכ"ל משמע דקושית התלמודא מרבי אדרב הונא וכן נראה לכאורה לכל השומע ורואה (ועיין בהרמב"ם והרא"ש והטור) אמנם ראיתי בנמוקי יוסף שכתב וז"ל ר"ה כו' אעפ"י שהי' פתח קטן ולא הי' בו היכר ציר והיכי אמרת הלך אחר היכר ציר עכ"ל משמע דקושית התלמודא אדר"י אמר שמואל דאמר הלך אחר היכר ציר ולא מפתחא דרבי פריך ואף כי דעתי קצרה מהשיג מה ראה על ככה לצאת ולנטות מפשטת ועוד צל"ע לפי פרושו (וישנו לפני כמה דרכים יען מרוב טרדותי לא אוכל כעת להעמיק אם הדברים ברורים גם הסכמה לפני להניח בזה דברי הפלפול) אבל עכ"פ צ"ל לפרושו מה דמשני הש"ס ע"ז התם רגיל הוה ר"ל ובמקום הרגיל אין משגיחין על היכר ציר כ"כ הנ"י להדי' וז"ל אחר הרגיל ואם יש שני פתחים לחדר אחד בפתח שרגילי' לצאת ולבא יותר בו יניח המזוזה ואף שיש לומר דכ"ז במקום שאין היכר ציר אבל במקום שיש היכר ציר לא אמרינן דאזלינן בתר הרגיל ועוד שמפירש"י נראה דקושית התלמודא מרבי אדרב הונה וכמו שכתבתי למעלה מ"מ מה שכתבתי נלע"ד דלא אמר ר"י אמר שמואל הלך אחר היכר ציר אלא במקום ששניסם עיקר כגון פתחא דבין תרי בתי בין בי גברי לנשי אבל באחר רגיל או כיוצא בו אין הולכין אחר היכר ציר וכן נראה מדברי רש"י שם דף ל"ג ע"ב ד"ה עיקר קטונית וחייב כו' דכי אמרינן לעיל הלך אחר היכר ציר ה"מ בין תרי בתי דתרווייהו עיקר אבל עיקר קטונית ולשמה נעשית חייב כו' עיין שם והן הן דברי הר"י שמביא המרדכי וז"ל דוקא בין גברי לנשי ששניהם עיקר ושניהם פתוחים לר"ה אבל מבית לחדר או לעלי' (ר"ל מחדר לחדר או מחדר לעלי' וגם חדר נקרא בשם בית ועיין מג"א א"ח סי' תל"ז סק"א ובסימן תל"ט סעיף ב' ובדוכתי טובי עד אין מספר ולא כאשר חשב מעלתו) שעיקר תשמישו מוצאו ומובאו מבית לשם לא אזלינן בתר היכר ציר אלא יניחנו בחדר דלצורכו הוא עשוי ולהכי נקט מבי גברי לנשי וכ"מ אפילו אחד פתוח לר"ה ואחד אין פתוח לר"ה כיון שעיקר תשמיש כניסה ויציאה דרך שם לא משגיחין בהיכר ציר עכ"ל וכן נראה מתשובת מהרי"ל סימן צ"ט והט"ז בי"ד סימן רפ"ט סק"ד קיצר קצת בלשונו יעויש"ה.
4
ה׳כלל ג' לא זו דודאי רגיל עדיף מהיכר ציר אלא אפי' בית חורף נמי עדיף מהיכר ציר דהיינו במקום שאינו מבורר איזה בית אשר עיקר תשמישו ביאה ויציאה דרך שם ואיזה מקום הרגילי' יותר ביאתן אז עושין המזוזה בימין הכניסה שנכנסין מן הבית לבית החורף דמן הסתם עיקר תשמישו בבית החורף ואין משגיחין בהיכר ציר כל עיקר ועושין המזוזה בימין הכניסה של בית החורף כי שם מסתמא מקום רגיל הכניסה וכבר בארתי מדעת הראשונים דרגיל עדיף מהיכר ציר ועיין בעט"ז ומביאו הלחם חמודות והש"ך י"ד סי' רפ"ט סק"ו.
5
ו׳ועתה יש לנו שלשה סוגים שאין היכר ציר סימן א' במקום שכניסה ידוע וברור לכל ב' במקום שעיקר תשמיש מבית לשם ג' במקום שיש ספק אלא שנכנסין מן הבית לבית החורף אם שלוש אלא לא יהי' לה אז היכר ליר נאמן ועתה דעת לנבון נקל שכל א' קבע המזוזה יפה כאשר ראה בימיו ובזמנו לפי השעה מקום הכניסה לימין וכלם כדין עשו ואף דלכאורה משמע קצת בהרמב"ם פ"ו מה"ל מזוזה הל' י"א וברבינו ירוחם שמביא הבד"ה שהיכר ציר עדיף מרגיל ורגיל לא נאמר אלא לקבוע אותו הפתח במזוזה אשר הוא בין בהמ"ד או בהכ"נ לביתו ולא להיות עדיף מהיכר ציר (ומעלתו נטה מדרך אמת בביאור דברי רבינו ירוחם ולא עוד אלא ששגה ברואכ בבדק הבית שכתב ור"י פי' וסבר שהוא הר"י שמביה המרדכי ואינו כן אלא הוא רבינו ירוחם בתורת אדם נתיב כ"א חלק ששי אשר לפי הנראה חולק קצת על הר"י) עכ"ז הנלע"ד כתבתי כי אחר העיון אינו מוכרח דפליגי לדינא ויותר פרטי דברי' מענינים האלה שאינם נוגעי' לכללי' אשר כתבתי עיין בשאילת יעב"ץ סי' ע' אמנם בזה נסתפקתי בחדרים שפתוחי' בשני מקומות לר"ה ונכנסי' מכל צד בשוה ואין באחד רגיל יותר על של אידך ואין להם דלתות להיות ניכר היכר ציר ואין אחד בהם בית חורף איך מניחין בפתחים אלה המזוזה איזה ימין הביאה ודאי לדעת הרמב"ם אין חייבין בזוזה כלל אחרי שאין להם דלתות אלא צל"ע לשטת הפוסקי' חולקי' על הרמב"ם ופשוט שצריך לקבוע מזוזה בכל פתח מימין הביאה ולרוב טרדה קצרתי החפץ בשלומו ובשלום כל ישראל. ה"ק אלעזר פלעקלס. ושלום לחתנו ידידי התורני המופל' מוה' נטל נ"י.
6