תשובה מאהבה חלק א צ״גTeshuva MeAhava Part I 93
א׳שלא להוציא הנייר חלק אודיעך מה שצל"ע (חולין ב' ע"א) בתוספות ד"א התם כדקתני טעמא כו' ונראה לר"ת דשינויא דהכא כו' לאשמעינן שאפילו המיר במזיד דהיינו לכתחלה מומר דלא תימא ארבעים בכתפי' וכשר כדאמרינן בהתודה עכ"ל הנה רש"י ז"ל לא ס"ל סברת ר"ת משום ארבעים בכתפים לטעמי' אזיל דס"ל (מסכת תמורה י"ז ע"א) ודגם בשוגג ארבעים בכתפים דהי' קודש לרבות שוגג כמזיד לענין מלקות ותוספות לשטתייהו עיין שם ואנכי איש בער ולא אדע סוף דעת ר"ת בזה הנה סברה זו ארבעים בכתפים וכשר יגעתי ולא מצאתי ולא ראיתי בשום מקום זולת (מנחות פ"א ע"א) ושם נאמר דאיך לעשות תקנה בתודה שנתערבה בתמורה ומתה אחת מהן דלייתי אחרת לומר אי הך דקיימא תודה הא תיהוי תמורה הא חייב מלקות בהך תקנה והיינו דקאמר ארבעים בכתפי' וכשר פי' בתמיה וכי כשר הדבר לעשות לכתחלה בדבר שיש בו מלקות וכן פירש"י הוא חייב ללקות ארבעים על שהמיר כו' ואת אמרת יפריש לכתחלה לשם תמורה דבר שהוא אסור ומתחייב מלקות עכ"ל אבל פשוט וברור אף שעבר על ל"ת שיש בה מלקות הקרבן כשר וא"ל סברת ר"ת דוקא בתמורה אמרינן כן דאמר קרא והי' הוא ותמורתו יהי' קודש לידע ולהודיע דבתמורה אי עביד מהני אבל בכ"מ אי עביד לא מהני כדמשני (תמורה ה' ע"ב) אליבא דרבא חדא הרי אביי לא ס"ל כן דס"ל בכ"מ אי עביד מהני ואי לאו דאמר קרא והי' הוא ותמורתו יהי' קודש ה"א תצא זו ותכנס זו כו' ועיי"ש דפריך המקדיש בעלי מומין לגבי' מזבח כו' ועוד ביותר ה"ל לר"ת להביא הך דרבא מהך דפ' התודה והדבר צריך אצלי תלמוד והארכתי בחדושי בס"ד. הק' אלעזר.
1