תשובות בית חדש, החדשות כ״הTeshuvot Bayit Chadash, HaChadashot 25
א׳הלכות תערובות להגאון מוהר"ר יואל תשובה ע"ז עיין בב"ח סי' קל"ז:
1
ב׳ועוד בקשתי ממכ"ת יורינו רבינו בדבר השאלה אשר שאלתי מאדוני בי"ד בעודני עם מעכ"ת ולא יכולתי לבאר כוונת שאלתי כי הזמן הי' קצר והנה עכשיו באתי לבאר שאלתי וזה כוונת שאלתי הנה רבינו בעל הטור כתב בסי' ס"ב בדין אבר מן החי וז"ל ונוהג בבהמה וחיה ועוף ואינו נוהג אלא בטהורים לפיכך כו' וכתב שם הב"י פלוגתא דתנאי הוא ופוסק רבינו כחכמים כו' ובאמת לפי דרכו של הטור שאינו מכניס עצמו לכתוב אלא האיסור והמותר בלבד לא החיוב והפטור לא ה"ל לכתוב דאינו נוהג אלא בטהורים דמאי נ"מ הא טמאים בלא"ה אסורים אלא שנמשך אחר לשון הרמב"ם עכ"ל והנה לכאורה נראה לתרץ דברי רבינו וקושיות הב"י אינו כלום כי נ"מ בזה הוא גם באיסור והיתר כגון שנתערב חתיכה אבר מן החי טמא בשאר חתיכות כשרים בטל הוא ברוב ולא מיקרי ברי' לאפוקי חתיכה אבר מן החי טהור מקרי ברי' ואפילו באלף לא בטיל כמ"ש רבינו הטור לקמן בסימן ע' בהתחלת הסימן וז"ל כל דבר שהוא ברי' כגון נמלה או עוף טמא וגיד הנשה ואבר מן החי וכיוצא בזה שאם יחלק אין שמו עליו אינו בטל לעולם עכ"ל א"כ מזה שמעינין דאבר מן החי מיקרי ברי' ואינו בטל ברוב אפילו באלף לזה בא רבינו כאן סי' ס"ב לאשמעינין דאין כל אבר מן החי שוים בדבר זה רק במה שנוהג הדין של אבר מן החי והוא דוקא טהורים וא"כ ואבר מן החי שכתב בסי' ק' הוא דווקא טהורים כן דעת דברי המתרץ, ודעת הסותרים הוא שאומרים שרבינו לא בא לכתוב בסימן ק' ואבר מן החי ר"ל הדין של אבר מן החי והוא דוקא היכי דנהג אלא בה לחשוב מה שנקרא ברי' והוא אבר ר"ל שיהא האבר שלם ומן החי לא לאפוקי מן המת ומוכיחים משום דזיל בתר טעמא דכתב רבינו שאם יחלק אין שמו עליו והוא דוקא אבר שלם שאם יחלק אותו אבר נקרא חתיכות ולא אבר ומן החי דוקא ולא מת שנבילה לא מיקרי ברי' כמ"ש ב"י בשם הרא"ש דנבילה לא שייך ברי' שאין איסורו חל משעה שנוצרה ע"ש ויע"ש מכ"ת ג"כ בהר"ן שם שמביא ג"כ הב"י ותדע ג"כ בלא"ה מדברי רבינו דמאחר שכתב הטעם דאם יחלק אין שמו עליו א"כ אין חילוק בין טמא לטהור רק שיהי' אבר א' שלם ומן החי דווקא וכדפרישית וא"כ ע"כ לאו אדינא של אבר מן החי קאי א"כ הדרא קושיא לדוכתי' ודעת המתרצים דברי רבינו אומרים אדרבה מתוכו נראה דרבינו מדינא דאבר מן החי קאמר דמאחר שכתב רבינו הטעם של איסור אבר מן החי משום דכתיב לא תאכל הנפש עם הבשר אזהרה לאוכל אבר מן החי כו' ובסי' ק' מביא הב"י דברי הרא"ש וז"ל וכן שור הנסקל לא קרי ברי' כדמוכח ר"פ התערובת משום דכתיב לא יאכל את בשרו דמשמע אפילו חתיכה אחת ממנו אבל הכא קאמר לא תאכל אותם בין גדול בין קטן כי על שלימותם נקראים כן וכן מוכח בפ"ג דשבועות דטעמא דברי' הוי כאילו פירש הכתוב לא תאכלנו בכל שהוא כו' עכ"ל א"כ משמע מאחר דכתב רחמנא לא תאכלנו הוי ברי' וגבי אבר מן החי נמי כתיב לא תאכל הנפש עם הבשר הוי כאילו פירש הכתוב בכל שהוא וזהו טעמא דברי' הוא ומאחר שכתב ותלה הכתוב עם הבשר ומדאפקי' רחמנא לאכילה בהדי בשר משמע דוקא מה שמותר לאכילה הוא שייך הדין זה א"כ מתוך מה שמוכח שנקרא ברי' מוכח שדווקא טהורים הוא והטעם הזה מבואר במסכת חולין (דף ק"א ע"ב) בשיטה המתחלת ת"ר אבר מן החי נוהג בבהמה חי' ועוף בין טמאים בין טהורים דר' יהודא ורבנן סברי לא תאכל הנפש עם הבשר אלא בשר לחודי' כל שבשרו מותר אתה מצוה על איברו כו' א"כ שפיר שייך הטעם שאם יחלק כו' ר"ל מזה הטעם עצמו שנקרא ברי' מוכח שדוקא מיירי בטהורים כדפרישית:
2
ג׳הצעיר ישראל איסרל בלא"א מוהר"ר ראובן שמחה הנקרא בונם שליט הכותב יום ו' סמוך לשבת מלכתא לסדר שם שם לו חוק ומשפט.
3