תשובות בית חדש, החדשות פ׳Teshuvot Bayit Chadash, HaChadashot 80
א׳שאלה לדזיו לי' כבר בתי' חסדא וחנאי רישא דעמ' ומדברנאי ייתי לרישי' ברכתא דאבהתנא נ"י ע"ה פ"ה ר"מ ור"ג מרנא ורבנא אמיץ רום כת"ר הוד והדר הדרת עם קדושו כבוד מורינו ורבינו מוהר"ר יואל נ"י לעולם יזרח אורו ולכל השואבים מימי מתוקים דמעלת כת"ר אמ"ץ רב שלו' ואורה חיש קל מהרה באפס פנאי אטפס ועולה ואקצר במילה והנה בעובדא בא לידי יום ו' פ' ויגש נתתי קידושין לבן חורגו של היקר מו' דן מוישנצי שלקח יתומה א' והנה דרכי לשאול תמיד בשעת קידושין אם הטבעת קידושין שלו אם לאו וכן שמעו ממני אנשי ק' יצ"ו ששאלתי אחר זה בשעת החופה והקידושין ובאותו פעם לא שאלתי והנה באו אלי אנשים צדיקים ואמרו לי שאותו טבעת קידושין שקידש בו בן היקר של דן ה"ל שאל דן אבי חורגו מאלמנה אחת ואותו טבעת הי' ממושכן אצל האלמנה שהלוה עליו מעות צדקה לא ממעות שלה אך בן האלמנה הי' לו ג"כ שיעבוד על הטבעת שהלוה ג"כ עליו מעות שלו ואותו טבעת הממושכן על הצדקה ביד האלמנה וביד בנה ידוע הוא להם שהטבעת ה"ל אינו של הממשכן רק א' ממכירו השאילו לו להשכינו והנה נבהלתי משמוע ומלראות שיצא דבר כזה לפני מה שדקדקתי כל הימים והנה שלחתי שהחתן יפרוש עצמו מאשתו עד שיבואו דברי רומ' כת"ר אמ"ץ והנה כל רז לא אנס למר ופשוט שמחויב ליתן לה קידושין אחרים בפני עדים כשרים כי כבר מחו במאה עוכלי בעוכלי לקדש בטבעת שאולה במה שהאריך הרא"ש פ"ק דקידושין והביא דעת הראשונים בזה ודעתו באם קדשה בהנאת קישוט וכו' שאינו שייך בדורותינו לדעתי כלל כי הכלות חושבין זה לצניעות שמכסין לטבעת קידושין שלהם כל ימי המשתה ואחר המשתה או מיד מחזיר הטבעת לבעליו. בצירוף שכל גדולי הראשונים והאחרונים ובעלי התוספת ברוב מקומות בתלמוד ס"ל מה שאמר ר' יצחק ב"ח קונה משכן הוא דווקא שלא בשעת הלואתו וכן פרשו במסכת דילן פ' האומנין אבל בשעת הלואתו אינו קונה אפי' לקדש בו האשה ובעובדא דידן הוא משכן בשעת הלואתו ואפי' לדברי הפו' שגם בשעת הלואתו יכול לקדש בו אשה משום דס"ל כיון דשלא בשעת הלואתו קונה ב"ח קנין גמור עד שיפדה א"כ בשעת הלואתו נמי אלים שיעבודא לקדש בו אשה ונ"ד שאני כיון שב"ח בעצמו לא קידש בי' רק השאילה לאחרים מאן קאמר שיכול להשאיל שיעבודא לאחרים בצירוף דהמקדש בטבעת שאולה דמקודשת היינו טעמא דאמרינין דעתו שהשאיל באופן המועיל ע"פ חז"ל שיהי' מתנה כדאית' באשר"י פ"ק דקידושין באורך ובא"ע סי' כ"ח היינו כשהטבע' של המשאיל אז אמרינין ואמדינין דעתו שגמר בלבו ליתנם לו באותו ענין שיועיל לענין קידושין שתהא אשה מקודשת בו דהטבע' שלה ויכול להקנות להשואל באהבת נפשו ככל אדם בשלו אבל בנ"ד אי אפשר להקנות לו באותו ענין המועיל כי מי הקנה המשכן לו באופן המועיל שיהא לו כח להקנות לאחרים יותר ממה שיש לו בה בצירוף הטבעת הוא ממושכן לצדקה רק אח"כ הלוה ג"כ בן האלמנה עליו ואין זכות לבן האלמנה בטבעת עד שיהא נפרע מקודם הצדקה א"כ לא הי' לו כח להשאיל ויש לי ראיות רק רצוני לראות דעת אמ"ץ זולת לפי מה שפסק המרדכי והובא בהג"ה סי' כ"ח ודווקא במשכן ישראל אבל במשכן גוי אינה מקודשת דאינו בר צדקה וה"נ איכא למימר הא דאיתא פ' המקבל ולך תהי' צדקה יצא הקדש שא"צ צדקה א"כ יכול להיותר שגזבר המלוה מעות הקדש על משכון אינו נעשה אפי' ש"ש וכ"ש לחייבו באונסין פשיטא דאינו קונה משכון כ"ז אמרתי לפום רהיטא ובאם יש לחלק בין הקדשות שלנו לשלהם בודאי לא אנס למר ועוד קשה מזה שהאלמנה שהשאיל' הטבעת ידעה ידיעה האמיתת שהטבעת אינה של הממשכן רק א' מאוהביו השאיל לו למשכנה גם שבזה אין לפקפק כיון שנתן לו למשכנה הוא כאלו השכינה בעצמה מ"מ מכח כל אלו החלוקות המבוארים קשה בעיני לעשות מעשה לכתחלה באשר אפשר ליתן לה קידושין אחרים ובודאי לא נעלם מאמ"ץ מהר"ם מיניץ סג"ל סי' מ"ט ושם ביאר כל פרטי דינים וחלוקים ודעת הפוסקי' ביאור רחב ומעלתו יודיעני רוחב עומק תבונות חכמ' אמ"ץ בביאור רוחב ובזה אני מתרעם על הנהג' מדינה זו שכולם כ"א עוסקים בקידושין שאינם יודעים בטיב שידוכין כ"ש באירוסין וקידושין והנה ארחיב אי"ה הדיבור בעת אחרת בזה ואצא בקידה כלוי ובכריעה כרב ששת מאת פני אמ"ץ כ"ד או"נ אמ"ו כל הימים לרבות הלילות נאו' תת"ת מנחם מענדל שטנגי כותב יום ה' לסדר כי המקום אשר אמ"ץ עומד עליו אדמת קודש הוא.
1