תשובות בית חדש, הישנות קמ״דTeshuvot Bayit Chadash, HaYeshanot 144
א׳על דבר הכשות שתבע אהרן את האלוף כהר"ר אליה איך שמכר הוא לכהרר"א כשות כל מידה ומידה כמו ש"ג וחצי. והכשות היה כ"ב שקים ויהי היום שמכר הרר"א הכשות לסוחר אחד גוי ומדד לו בלי רשותו אשר לא ציוהו והנה הכשות היה לערך ע"ג מידות ולא ירצה לפרוע לו כפי ערך סך זה והרר"א תבע את אהרן שהנה נדר לו שכשות יהיה כלו יפה בלי פסולות. וגם נתן לו רשות שימדדנו בעצמו ומאמינו ויהי היום שלא היה אהרן בעיר והסחורה בא ומדדתי אותה ולא היה רק לערך מ"ט מידות וגם בשק אחד היה הכשות רק כמעט כולו פסולות והוצרך לוותר לסוחר ב' אדומים מן סך הקצוב שהיה קצוב בינו לבין הסוחר ואם לא עשה כן כבר היה לו היזק גדול מן הסוחר מאחר שהיה כבר המקח עם הסוחר ותובע ממנו הב' אדומים ואהרן השיב שאם היה הכשות רע לא היה לך למכור אותה כלל:
1
ב׳והנה נ"ל שהר"ר אלי' ישבע שבועת היסת שנתן לו רשות למדוד את הכשות שלא בפניו וגם יכלול בשבועתו שלא היה רק לערך מ"ט מידות. ועל דבר ב' אדומים נראה שהדין עם אהרן דמאחר שנדר לו שיהי' הכשות כולו יפה בלי פסולת ונמצא שלא היה כך כמו שהעידו עדים ע"ז. א"כ ה"ל מקח טעות ולא הוי ליה למכור אותה כלל וכיון שמכרו. נראה דאף רשב"ם שכתב המרדכי בפ"ק דגוזל דמי שמרויח במעות פקדון שבידו אין לו למפקיד בריוח ולא כלום. אבל הכא שאני דאף רשב"ם לא קאמר. אלא דווקא בפקדון דכיון דשלח בהן יד ה"ל כגזלן. אבל הכא דלא שלח בהן יד אלא נתן לו רשות למדוד אותה ולמכור, נראה דמודה רשב"ם שאם אינו רוצה לקיים המקח כיון שהיה בטעות. אם כן אפילו הרויח בהן הרר"א נותן לו מחצית הריוח וכן דעת הרבה גאונים שסוברים גם בפקדון וחולקים על רשב"ם כמ"ש שם המרדכי ואף על פי שהר"ר אלי' טוען שהרי כבר פרע לו מעות עבור הכשות והרויח באותן מעות וגם היה מוציא לקנות כשות יפה הרבה מאחר ועכשיו יש לו היזק מכל זה נראה כל זה הוא בכלל מה ששנינו המבטל כיסו של חבירו אין לו עליו אלא תערומות ותו לא מידי הקטן יואל:
2