תשובות בית חדש, הישנות כ״דTeshuvot Bayit Chadash, HaYeshanot 24
א׳ועל אשר התקשר ראובן בקנס והשליש ממרמי ביד שליש על זה כדי לפטור את אשתו בגט כשר והשליש מעות מזומנים וסתם ממרמי ביד נאמנים כפי סך נדוניתה לתת לאשתו מיד אחר הגט וקבעו זמן לקבלת הגט וקודם הגעת הזמן הולידה תאומים ומתה ואח"כ מתו התאומות תוך ל' יום ובא הבעל לירש את אשתו:
1
ב׳תשובה נראה דהדין עם יורשי האשה אפי לר"ת דפי' דאפילו היה בדעתו לגרשה מתוך קטטה נמי יורש את אשתו כדכתבו תו' בפרק מי שמת (דף קמ"ו) וכך היא דעת האשר"י שם בעובדא דתותרנית אין זה אלא היכא דליכא אלא גילוי דעת בלחוד משא"כ דאיכא נמי מעשה דתחלה התקשרו איש ואשתו בקנס מאתים זהו' אדומי' להפרד בגט כשר וע"ד כך השלישו הסך מהנדונייא ביד שליש וגם אח"כ חזרו בק"ס והשלישו ממרמי בסך ת"ק זהובים פו' שיתן הנאמן שני הממרמי' לצד המקיים הקישור ולגבות ת"ק זהובים מצד העובר א"כ בהא כ"ע מודים דאינו יורשה דכיון דירושת הבעל דרבנן כדפסק הרמב"ם בפרק א' מהלכות נחלות וכן בהגהות מיימוני לשם והיא מסקנת התלמוד ר"פ הכותב (דף פ"ד) אליבא דרב וכ"כ בהגהות אשר"י לשם ודלא כמ"ש האשר"י גבי הך תותרנית דירושת הבעל דאוריית' ואפשר דלא היתה כוונתו לשם אלא לומר כיון דאיכא רשב"ג דס"ל דאורייתא אין להביא ראייה מאכילת פירות שהוא דרבנן לדברי הכל לירושת הבעל שהיא דאורייתא לחד תנא אבל גם האשר"י מודה דירושת הבעל דרבנן והלכך אין ספק דבההי' גוונא לא תקנו רבנן שיהו יורשה דכבר נתבטלה מהם כל תנאי אישות ואין חסר אלא קבלת הגט ואין צריך לומר לפי' רשב"ם לשם בהך עובדא דתותרנית דפסק להדיא דאף בדעתו לגרשה מתוך קטטה בלבד נמי אינו יורשה אם כן בנ"ד פשיטא דאינו יורשה ואפי' הי' ספק בפלוגת' דרבוואת' מ"מ הכא שהוא מורד יורשי האשה הם נקראים מוחזקים בנכסים אלו שהם מנדונייתא ומכ"ש בנכסי מלוג שלה כדאית' במשנתינו פ' החולץ וסוף פ' מי שמת אלא דלפי ע"ד ליכא הכא פלוגתא כדפרי' דאפי' ר"ת מודה בהא וכן פסק רבינו ישעיה אחרון ז"ל במורד על אשתו דאינו יורשה כיון שאינו נוהג מנהג בעל כדכתיב בשלטי הגיבורים פ' אע"פ (דף תצ"ז ע"ב) וכך פסק בהגהות ש"ע באבן עזר סי' צ' סעיף ד' הרי לך דאף ע"פ דכתב האלפסי שם גבי דינא דמורדת דירושת הבעל הוה נחלה דאורייתא ולא מפקי ירושת הבעל גבי מורדות אלא בגירושי גמורין כך כתב במרדכי פ' מי שמת וע"ש אפ"ה אם הבעל מורד עליה אינה יורשה כ"ש נ"ד דמורד הוא וגם עשה מעשה קישור לגרשה דפשיטא דאינו יורשה. ואף בדין זה דתאומות דחיו יום אחד אחר מיתת אמם דפסק הרמב"ם דאף לא כלו לו חדשיו נוחלין את אמם ומנחילין לאביהם כבר התחבט הרב המגיד בזה והניחו בצ"ע וסוף מסקנתו דדעת הרמב"ם לפסוק כ"ר דאמרינין אשתהי והוא דגמרו צפרניו או שהיה שלשים יום הא לאו הכי נפל וודאי הוא ואינו נוחל ומנחיל ואף ב"י כתב לבסוף דהרמב"ן חולק על דבריו ופוסק כחכמים דכל שלא שהה הוי נפל וכן נראה דעת הטור בח"מ שלא כתב אלא דבן יום א' נוחל ולא כתב אפי' לא כלו לו חדשיו ונמשך אחר פסקו בא"ה בתחילת ה' ייבום דכל שלא שהה ל' יום הוה נפל וכן משמע בש"ע שהעתיק דברי הטור ואפי' היה כאן ספיקא מ"מ הדין עם יורשי האשה דנקראים מוחזקי' ובפלוגתא דרבוואת' המע"ה כ"ש דליכא הכא ספיקא כדפי' הנראה לפע"ד כתבתי אנכי הקטן יואל:
2