תשובות הגאונים (הרכבי) קע״הTeshuvot HaGeonim (Harkavy) 175
א׳ומה שאמר האפטרופוס אין נזקקין לניכסי יתומין וכו'. - צריך שתדע כי זה המאמר לא נאמר על דרך כלל. כי רב אשי שסמכנו עליו במימרא זו תלוי בדברי רבא. ורבא כבר ברר דבריו והוציא מן הכלל הזה אם אמר תנו שדה זו ומנה זו. ומן השאר [אמר] אין נזקקין. ואם כן הוא צריך לראות את שטר המתנה ואם נמצא בלשונו מה שדומה לתנו או מה שיוכיח שהמתנה לא תנתן [מיד] למי שנכתבה לו ושהיא קיימת עד עכשיו ושהיתה מצוייה ברשות הנותן בזמן שקנו מידו עליה ושאינה מטבע - אם כל זה נתברר אחר העיון ולא נשאר לבד מטענתו שאין ניזקקין לניכסי יתומים. הלא כבר הודענוכם שהמימרא הזאת היא רק במה שיחשוש הדיין שמא כבר נשתלם וחוזר ותובע שנית. ואם אין חוששין כלום מזה חייבין להיזקק לו. ובדומה לזה אמרו יתמי דאכלי דלא[ו] דידהו ליזלו בתר שיבקיהו. ואם יוכל לגבות כפי שהצענו יש לו דין קדימה על מי שזמנו מאוחר אם לא שקנה את הנכסים שהניח [ליורשיו] אחרי זמני שני השטרות כי אם היה כן לא יקדם האחד על חבירו כמו שאמרו לוה ולוה ואחר כך קנה יחלוקו. והחלוקה ביניהם היא בשוה אם גם הסכום שלהם שוה הוא. אבל אם אינו שוה בכמות יחלקו ביניהם לפי מה שכתבנו בפירושנו למי שהיה נשוי שלש נשים אם היו זמניהם שוים. ואם נמצא בשטר דבר שהספק אפשר בו בזה אמר רב אשי אנן איזדקוקי לא מזדקקינן. וימתינו עד שיגדלו היתומים וירדו לדין. אבל בשטר מתנה אי אפשר בו הספק כמו בשטר חוב ששטר מתנה אינו חל אלא בקרקעות כשהן בעין וכן במטלטלין כשהם בעין. וכשהם מצויים בעין ודאי הוא שינתנו לו כי זהו אמרם שדה זו ומנה זו שחייבין ליתנן לו. ואם אינם מצויים בעין או הוא יאמר לא יתנו לי באופן זה לא יתנו לו כלום עד שיגדילו היתומים:
1