תשובות הגאונים (הרכבי) ר״גTeshuvot HaGeonim (Harkavy) 203
א׳וכדין זה נשפוט אם מתה האלמנה קודם שנשבעה נתן ליורשיה חצי כתובתה. ואחרי שבארנו זאת לפרש לכם כי האלמנה הזאת שמתה אין לה כתובה ואין ליורשיה ולא לבעלה כלום מכתובתה שהיה לה על בעלה הראשון כלל. שלפי שלא תבעה קודם נישואיה ונישאת [לבעלה השני] נאמר שמחלה כתובתה ליורשים. גם נוכל לומר שכיון שאינה יכולה לגבות אלא בשבועה אפשר שנתפשרה עם היורשים בחלק [לקבל רק חלק מכתובתה] וחלקו ביניהם. וכאשר נישאת ללוי ונשארת עמו איזה שנים אין לה על יורשי ראובן כלום. ונלמוד זה ממזונות האלמנה לפי שאמרו החכמים ר' יוחנן משום ר' יוסי בן זמרא אלמנה ששהתה שתים שלש שנים ולא תבעה מזונותיה איבדה מזונותיה השתא וכו'. ואמרינן באעי ר' יוחנן יתומים אמרו נתננו וכו'. למדנו מזה שרבותינו יעשו חלוק בין אלמנה שנישאה לאחר לאלמנה שהיא עוד באלמנותה ושם בעלה המת עוד עליה ממאמר לוי כל זמן שלא נישאת על היתומים להביא ראיה. כשלא נישאת לאחר אלים כוחה ותביעתה יותר גלויה וחזקה כשלא נישאת והנכסים בחזקתה וצריכים היתומים להביא ראיה שנתנו לה מזונות. ואם הביאו ראיה שנתנו לה מזונות כבר נפטרו מן המזונות. ואם לא הביאו ראיה חייבים לתת המזונות על פי דין ברור. אבל אחרי שנישאת הורע כוחה ונחלשה ראיתה ועליה להביא ראיה שלא קבלה מזונות ותקבל מזונותיה. ואם לא תביא ראיה אין לה מזונות ולעניין כ[תובתה גם כן] כל זמן שלא נישאת ללוי אלים כוהח ותביעתה גלויה ועל היתומים להביא ראיה שגבתה כתובתה. ואם הביאו ראיה נפטרו מהכתובה ואם לא יביאו צריכים לשלם כתובתה בשבועה. אבל עתה כשנישאת הורע כוחה ונחלשה ראיתה ועליה להביא ראיה שלא גבתה כתובתה ולא מחלה כתובתה ולא עשתה פשרה אודותה ובשעת נישואיה [לבעל השני] היתה תובעת עוד כתובתה. ואם לא תוכל להביא ראיה והוכחה לזה אין לה כתובה כמאמר החכמים רבן שמעון בן גמליאל אומר כל זמן שתובעת כתובתה יורשין משביעין אותה ואם אינה תובעת כתובתה אין היורשין משביעין אותה. והלכה כרבן שמעון בן גמליאל דאמרינן מתקיף לה רב פפא התינה אם תובעת כתובתה אינה תובעת כתובתה מאי אמר רב פפא לאפוקי מדר' אליעזר ומחלוקתו. הולכך אין ליורשי רחל ולא לבעלה להוציא מיורשי ראובן כתובת רחל ולא חלק ממנה. וכך הדין:
1