תשובות הגאונים (הרכבי) ר״חTeshuvot HaGeonim (Harkavy) 208
א׳כתב אדוננו ראש הישיבה אלפיומי ז"ל בסדור שחבר שבתורה כ"א פסוקים שלא מתרגמין. וחשב אותם ב' בבראשית. ויהי בשכן ישראל. פחז:
1
ב׳וי"ג בואלה שמות. ויהי כאשר קרב. ויקח. ויאמר משה. ויאמר אהרן. ויאמרו לי. וירא משה. ויאמר אליהם כה. ויעשו. ויאמר מלאו. ויהי ממחרת. וישב משה. ועתה הניחה לי. ויאמר יי' אל משה. ועתה לך נחה. ויגף:
2
ג׳ובוידבר ג'. יברכך וג'. וכן מצאנו בנוסחאות [הסדור] הנמצאות אצלנו בלא תוספת וגרעון. ולא נדע איך יצא החשבון הזה. כי הוא כתב כ"א פסוקים ולא פרש אלא י"ט. ויודיענו אדוננו יחזקהו ה' אם זה מטעות המעתיק ויפרשהו ויודיענו מאיזה מקום [בתלמוד] אסר תרגום כל הפסוקים האלה שבמעשה עגל הלא החכמים בתלמוד זכרו רק מן ויאמר משה עד וירא משה. וכן פחז כמים למה אסר תרגומו הלא לא אסרוהו החכמים. ויבאר לנו אדוננו איך מנהגו שנעשה כמותו. ואם מאמר התלמוד עד וירא משה ועד בכלל או ולא עד בכלל. יפרש לנו אדוננו בטובו. - התשובה. כבר נשתבשו בנוסח דברי הגאון אלפיומי נ"ע כמה שבושים בשם הגאון נ"ע. ראשונה. אמרתם שהוא אמר כ"א ופרש מהם רק י"ט ובמה שכתבתם נמצאו עשרים. ובפרטות בהעתקתכם ויהי בשכן - א'. פחז - ב'. ויהי כאשר - ג'. ויקח - ד'. ויאמר - ה'. ויאמר - ו'. ויאמרו - ז'. וירא - ח'. ויאמר - ט'. ויעשו - י'. ויאמר - י"א. ויהי ממחרת - י"ב. וישב משה - י"ג. ועתה אם - י"ד. ויאמר יי' מי - ט"ו. ועתה לך - י"ו. ויגף - י"ז. יברכך. יאר. ישא - כ'. כן בנוסחתכם ובה נמצאו גם כן שבושים שלא אמרם הגאון נ"ע. ועתה הניחה לי - אין זה בפה אלא ועתה אם תשא חטאתם. ובכל נוסחאות הסידור כתוב רק ועתה וכוון לאותו שזכרנו. ויחסר מנוסחתכם ויאמר להם למי - אף שנמצא בכל נוסחאות סידור הגאון ז"ל שראינו. והוא המשלים מספר כ"א פסוקים שזכר. וכתבתם שבכל נוסחאות סידור הגאון אצלכם [כתוב] שבואלה שמות י"ג. וחקרנו הרבה מנוסחאות סידור הגאון ונמצא בהן י"ו בואלה שמות. וזה באור בסדר הגאון כפי שאמרם ואיזה שבושים נמצאו בנוסחאות אצלכם ואיזה טעיות אצל כותב השאלות האלה אלינו. ומה ששאלתם מאיזה מקום אסר תרגום אלה הפסוקים כולם. בחיי כי הנמצא בתלמוד מן ויאמר משה עד וירא משה הם חמשה פסוקים. כי בכל אלה המקומות עד בכלל. ובהלכות פסק עד לשמצה בקמיהם. ומה שנפסק מהזקנים הקדמונים ונוהגין על פיו אף על פי שלא נזכר בתלמוד ויגף יי' את העם. אבל נמצא לו יסוד בתלמוד ארץ ישראל שמתרגמין חלק מזה הפסוק ואין משלימין תרגומו. וזהו מאמר ר' אחא בשם ר' בא ומחא יי' ית עמא על אשר עשו את העגל אשר עשה אהרן. וכן במנהגים שהיו אצלנו בכל המדינות. וכאשר בא ראש הישיבה אלפיומי נ"ע וחבר זה הסידור ונתפשט ביד האנשים התחילו לנהוג על פיו ולא שמרו כי אם היסודות. ואודות פחז כמים יש מהקדמונים שאמרו שלפי שאמרה המשנה מעשה ראובן זה [הפסוק] הוא מזכירת מעשה ראובן. אבל העולם לא ימנע מלתרגמו:
3
ד׳והפסוקים שיקרא גם הציבור בעת קריאתם העשרה שזכרם הגאון מר רב סעדיה ז"ל בתורה כלם המנהג אצלנו בקריאת הצבור ולתרגמם. יי' ילחם. ויאמינו ביי'. יי' איש. מי כמוך. מקדש. יי' ימלוך. כי מחה שוב. יי' יי' אל רחום. תמחה את. והשנים בכתובים. ליהודים. כי מרדכי. והג' בנביאים. קדוש. ברוך. לא ימושו. ומה שזכרתם עוד וסלחת לעונינו לא נדע יסוד לקריאתו [בציבור]:
4
ה׳וששאלתם אם תשנו מנהגכם. - אלו הדברים אינם בתלמוד ואינם מהיסודות החמורות אבל הם [מנהגים] יפים ובחיי שהם בירושה מן הקדמונים. ומי כמוכה יי' ימלוך. קדוש וברוך - הם קרובים לחובה. וליהודים. כי מרדכי - האומה הסכימה עליהם. ומה שנהגתם בוסלחת אל תשנו. ואודות מנהגים שלנו אם נקל הוא לציבור [שלכם] לשנותם [מנהגים שלכם] ושיקראו את המקראות כמו שקוראים אצלנו מה טוב הוא. ואם [על ידי זה] תהיה מחלוקת בציבור מוטב שתחדלו ותעשו כמנהגיכם. ויי' ברחמיו יזכה את אדירנו ראש הסדר לכל כתרי תורה וייסדנה על ידו ויכתבהו לחיי עד ונעימות נצח. ישע רב אמן. ברוך העוזר:
5