תשובות הגאונים (הרכבי) רכ״וTeshuvot HaGeonim (Harkavy) 226
א׳ושאלת מאן דיהב זוזי לחבריה ופשע ולא זבן ליה כול'. ולרב אשי מאי שנא מיהא דתנן אם אוביר ולא אעביד כול'. ומפריק התם בידו. דאלמא הואיל ובידו לזרעה והבירה משלים מי גמרינן מיניה לכל מילי דאסמכאתא דאו בידו למעבד מיחייב או לא. וההיא דרב בר שבא דהוה מסיק ביה רב כהנא זוזי כול'. או איבריר דהוה ליה זוזי ולא שלים אית ליה למיגבא מחמרא. או דילמ' אית הפרש במילתא משום דהאיי אתני אנפשיה דמגבי ליה מחמרא משלים כשיעור שליום התינוי. והשתא איקר ולא קאני ליה אלא השתא לפום שער שלעכשיו. והכין מפרשין לה רבנן. או דילמ' אפילו אתני אנפשיה דשאקיל מן חמרא כשער שליום פרעון לא קאני ליה לחמרא. ונאפקא מינה דאו זבניה מאריה או יהביה במתנה מאי דעבד עבד. יברר לנא ריבוננא הא מילתא ולודעינן מאי שנא הא דאם אוביר ולא אעבד משאר אסמכאתא דמיגליא מילתא דהוה בידו למעבד ולא עבד כגון מי שהשליש את שטרו דאו הוה בידו למיפרע שטר חובו ולא פרע אמאי מבטלינן תנאיה ומוקמינן לה באסמכתא. או דילמא משום דקאמ' מילתא יתירתא כההוא דקביל ארעא ואובר תלתה. יברר לנא מרנא עיקר דהני מילי. הכין חזינא דהא מתניתין דתנן אם אוביר ולא אעביד אש' במיט' ליכא למיגמר מינה לדבר אחר ולמימר הכא בידו והכא ליכא בידו דהא מתניתין כתנוי בית דין דמיא דאע"פ שלא כתב כמי שכתב דאמי ולאו הכין תנן שכך כותב לה כל יומי מיגר ארמלותיך בביתי ואע"פ שלא כתב דינא הכי וסתם דינא המקבל שדה מחבירו ומשזכה בה הבירה שמין אותה כמה היא ראויה לעשות ונותן לו ודקאמ' שכך כותב לו אם אוביר ולא אעביד אשלם במטבא כמאן דקאמ' שכך התנו בית דין או הבר ולא עבד ישלם במיטבא והנך מילי כולהי שדורשין בהן לשון הדיוט לית בהי מידי דכתיב. כגון ר' יהודה אומ' אדם מביא קרבן עשיר על אשתו שכך כותב לה וליכא מידי דכתיב ושאר הנך מילי וכיוצא בהן. אבל תנוי דהוא אסמכתא דליתיה עיקר מן דינא ולא דאמי לתנוי בית דין גוזמא הוא ולא מחייבין ביה דאמרינן ההוא גברא דקביל ארעא או מוברנא לה יהיבנא לך אלפא דזוזי אובר תולתא ואמ' רבא אסמכתא היא ואסמכתא לא קניא ורבא מאי שנא מיהא דתנן אם אוביר ולא אעביד אשלם במיטבא התם לא קאמ' מילתא יתירתא על תנוי בית דין דאמרי כמה היא ראויה לעשות. ולענין מאן דיהב זוזי לחבריה למיזבן ליה מידי ולא זבין ליה הכי קאמרי מאי טעמ' לא תקינו רבנן דיאהיב ליה מידעם כי דתקינו בהמקבל שדה והבירה ואהדרו התם בידו הכא לאו בידו. ולא בריר טעמא דהדין שינויא דאו אמ' איניש לענין מאי דפאשאע האי נמי או הוה בידו למיזבן הוה מיחייב ולאו דינא הכין. הולכך ליכא למיגמר מהדא מילתא וכל דאו לא קאני בין יש בידו ובין אין בידו. ורב בר שבא לא קנה חמריה דרב כהנא באו דהוא אסמכתא וכו'. מה שעשה עשוי.
1