תשובות הגאונים (הרכבי) רכ״טTeshuvot HaGeonim (Harkavy) 229

א׳ושאלת יביא ארורה לבית דין היכי גירסה ופירושה ויש בנוסחאות ערעורה אנחנא הכין גריסנא משמא דמאן דקביל מן מרנא גאון יהודה דקביל מן מרנא שמואל אבוהי יביא ארורה לבית דין. והכין הוה גרסי רובה דרבנן. ורובא אחרינא דקבילו מן גירסיה דמר רב אדה אלוף נוחו עדן יביא ערעורה לבית דין. ואלין אינון רבואתא דתרביצאי. ואילין תרין לישאני דחאלפין ביני רבנן מן גראסי דתלמוד בלחוד. אבל עיקר הא בריתא מסיפרי דבי רב היא והכין תנו כולהו תנאיי ואין ביניהון חילוף יביא עדידה לבית דין וכן הוא אומ' כאש"ר יצי"ל הרוע"ה מפ"י הארי"ה וג'. ובמכילתא דארץ ישראל ואע"פ שאין ראיה לדבר זכר לדבר שתי כרעים או בדל אוזן. וכללו שלדבר בין למאן דתאני עדידה ובין למאן דתאני ארורה וערעורה פירושיה מדעם מן נבלה או מן מאי דהאוי סימן לטרפה כגון שתי כרעים או בדל אוזן שהרועה מציל שיביאהו עד. או מאי דאריה רגיל למישבקיה ורוב אריואתא אין אוכלין אותו כגון קרקפתא ודראעא דאינון עצמות קשים וכי דכת' וטר"ף זרו"ע א"ף קדק"ד. הרי מפרש בתלמוד דטורח נבלה איכא בינהו ודמן דדריש יביאהו עד יביא עדים שניטרפה לית ליה מילי בנבלה. ומאן דדריש יביאהו עד טורח נבלה וקא קארי ליה לסימן שמביא לבית דין ארורה וערעורה שלנבלה ומכל מקום הא בריתא דאיתמרא בתלמודא לא נפקו תנאיי לקרא בלשון עד תנא קמא יביא עדים ואבא שאול אומ' יביא עדידה. ותלמידיא אמרין לשון עדידה כגון ותע"ד נזמ"ה וחלית"ה. תעד"ה כלי"ה. עידי שלשקין במת"נ ורס"ן עדי"ו לבלו"ם. ואיכא דמפרשי מה שהוא שולל מפי האריה כגון בבק"ר יאכ"ל ע"ד. ליו"ם קומ"י לע"ד. ודאתיוהא לתלמוד לא נקטו לשון עד אלא נקטו לשון יביאהו והוא דקריוה ארורה וערעורה יביאהו לבית דין עד שנטרפה וקאמרין ערורה ארורה חד לישנא הוא עינין אלפין ועיקרו ענף שהוא תלוי בעיקר הוא לשון ערוי והעראה. כאמרך אבר מעורה בטרפשין שני כרובין מעורין ולשון העראה המערה בזכור המערה בבהמה מן העיקר הזה. ובלשון ארמי שאין עין הרבה מאי איריא. ודקא ארי לה מאי קא ארי לה. ארייה לגזיזיה וקם. ואית נמי דמפרשין לה לשון עדריאתא אדריאתא כדתנן ואת הנס ואמרינן מאי נס אדארא וכן הוא אומ' שש ברקמה ממצ' היה מפר' להי' לך לנס אם לא ראיתי נחש בקורת בית הבד ואמרינן ההוא דהוה בשני שאבור מלכא איתו ליה תלת עשר אדריאתא תיבנא. וכל עין בלשון טיית גדארה שהוא בלשוננו עדארה. והרבה עינין בלשון טית כמו עורב גראב. עבר גבר עפרהא לים גפר עלם גלאם. ועל הדין אנפא מיקרי מאי דמישתכח מן נבלה דהאוי סימן שנטרפה ארורה וערורה וערעורה:
1