תשובות הגאונים (הרכבי) רל״אTeshuvot HaGeonim (Harkavy) 231
א׳ושש'. הא דאמור רבנן קיום שטרות בשלשה ואפילו שלשתן הדיוטות. ואמ' רב סעדיה גאון ז"ל בספר שטרות שחיבר שאין המקימין צריכין לקרות את השטר אלא כיון ששנים מן העדים מחוו להו חתמות ידיהם או שנים מעידין על חתמות ידי שניהן מקימין את השטר וכדאתו למיגבא גאבו בלא ראיה. ואיתי ראיה מיהא דאמור רבנן עדים החתומין על השטר נעשו כמו שנחקרה עדותן בבית דין היל' הכי ועבדינן הידנא דהא רוב החתומין על השטר וזימנין דהוו כולהו לא ידעי למקרא שטר ולמיקם על עיניאני דיליה. או דילמא הני מילי בדורות הראשונים דהוו בקיאין אבל האידאנא לא וכי אתי שטרא לידן ואתו תדין ומשהדין על חתמות ידי מן שהדי דשטרא וקים לן בהנך שהדי דשטרא דלא גמרין למיקרייה לא צריכינן למידק בתריהו ומגבינן ביה בלא חקירה או דילמא חקרינן ובדקינן. הכין חזינא דודאי מילתא כדכתב מר רב סעדיה גאון נ"ע שהדי אינון מקיימין ואע"פ שלא קראו את השטר ודאי מילתא כדכתב דשטרא דמיקיים מגבינן ביה ולא צריכינן לאהדוראנון לשהדי לבי דינא דעדים דחתמו על השטר נעשו כמי שנחקרה עדותן בבית דין והיכא דלא קים לן בהון יאדעין למיקרא או לא יאדעין למיקרא בחזקת כשרין מוקמינן להו וכדנאפיק שטרא בחתמות ידיהו לקמן מגבינן ביה וכולי האיי תקנת חכמ' היא שלא תנעול דלת בפני לוין דאו אתית למידק בתר שהדי ולא דיינת בשטרא עד דמבדקין מימנעין אינאשי מלאוזופי חד חבריה וכי היכי דקאמרינן מה טעם אמרו דיני ממונות לא בעינן דרישה וחקירה שלא תנעול דלת בפני לוין. אבל ודאי או קים לן בהנך שהדי דשטרא דלא ידעין למיקרא אע"ג דאחוו חתמות ידיהון או שיצא כתב ידן ממקום אחר ואוקים שטרא דיקינן בתריה וחזינן והיכי ועד דסדרין לה לעדות על פה או דמיגליא מילתא דגמרו להו למיכתב מן הא דאמרינן אמ' אמימר האיי שטרא פרסא דחתימין עליה שהדי ישראל מגבינן ביה ממשעבדי. ומקשינן והא לא ידעין למיקרי. ומוקמינן לה בדידע וטעמא מאי דלאו חזקת ישראל דידעין כתב פרסי וכד משכחינן שהדי על כתב פרסי צריכינן למידק בתרייהו עד דמיגלו לן דידעי. אבל חזקת ישראל דידעין כתב עברי לא צריכינן למידק בתריהו. ומאן דמחזק לן דכתב עברי לא יאדע וכתב עברי וכתב פרסי שויין לגביה צריכינן למידק בתריה דכתב עברי כי דדיקינן בתריה בכתב פרסי. ועוד דכי הא מילתא נראית לדיאן כדין מרומה וכל שנראה לדיאן כדין מרומה מפנים נראין אית ליה למידק בתריה בדרישה ובחקירה דכי תנן אחד דיני ממונות ואחד דיני נפשות בדרישה ובחקירה ורמינן עלה בריתא דתניא שטר שזמנו כתוב באחד בניסן בשמטה ובאו שנים ואמרו היאך העדים מעידין על שטר זה והלא באותו היום עמנו היה במקום פל' שטר כשר ועדים כשרים שמא איחרו וכתבוהו. ואו בעינן דרישה וחקירה היכי אמרינן שמא איחרו וכתבוהו דאלמא כד מיקיים שטרא אע"ג דאיכא עליה טענתא דריעותא בחזקת כשרות מוקמינן ליה ומגבינן ליה וטענינן ליה אנן לשהדיה שמא איחרו ולא מצריכינן להו למיתא ולמיטען לנפשיהו. ומשנינן מתניאתא ואמרינן רב פפא אמ' כאן בדין מרומה וכאן בדין שאינו מרומה. ואמרינן נמי ריש לקיש ראמי כתי' בצ' תש' עמיתך וכת' צדק צדק תרדוף הא כיצד כאן בדין מרומה וכאן בדין שאינו מרומה. ואע"ג דרב אשי קא מוקי להו לקראיי אחד לדין ואחד לפשרה במתניאתא מיהא מודי דקאמ' מתניתא כי דשנינן דאלמא דין מרומה צריכינן ביה דרישה וחקירה. וכי הא מילתא דשהדי דמחזקין לן דלא ידעין למיקרא ואשכחנן חתמות ידיהו אשטרא דימנו גדול הוא וחישינן ליה ובדקינן וכי תימא דילמא אינאשי מהימני קרו קמיהו וחתמו דקאמרינן רב יהודה מצטער וקארי וחאתים אמ' ליה עולא לא צריכת הא ר' אלעזר מארה דארעא דישראל קארו קמיה ספרי דיאני וחאתים דוקא רב נחמן וספרי דיאני אבל רב נחמן וספרי אחריני או נמי ספרי דדיאני ואינש אחרינא לא.
1