תשובות הגאונים (הרכבי) רס״וTeshuvot HaGeonim (Harkavy) 266
א׳ובעבור נכסי מלוג אם מכרה אשה ונתנה שהבעל מוציא מיד הלקוחות אשר ראיתם דברי מר רב מתתיה ורב צמח הגאונים נ"ע דאמרו בדמים ודברי מר רב עמרם גאון נ"ע דאמ' בלא דמים. ושאלתון אנן כמאן נעביד. ועיקר דמילתא כל המוציא מיד הלקוחות בלא דמים הוא מוציא כי המכר בטל הוא ומי שמכר לו מכר מה שאינו שלו. ואף זה דקאמ' רבא בעל לגבי דר' יוסי בר חנינה שויוה רבנן כלוקח ודאמי כלוקח ראשון הראשון הוא בא ומוציא מיד הלוקח השני ואין עליו ליתן לו דמים מן ממונו אף כן הבעל לא יתן דמים מן ממונו. וכי אמ' רבא המוכר שדה לחבי' ונמצאת שאינה שלו יש לו מעות על המוכר שמכר לו. יש לו מעות שהוא חוזר באחריות ואמר לו החזיר לי מה שנטלת ממני. אבל בעל השדה גופו אין ללוקח מגזלן עליו כלום מן הדמים. ולענין השבח הרי מפורש בגמ' דש' אוח' כמה וכמה טעמים ודקדוקין. ואע"פ כן כיון שהלוקח מגזלן שבא הנגזל והוציא את השדה מידו יש לו לתבוע את הגזלן ואת יורשיו אחריו בדמים והבעל הזה הוא היורש את האשה הוא בא ותובעו בדמים. ובזמן שהניחה אשה מעותיו שללוקח שנטלה ממנו דמי השדה ההיא יש עליו להחזירם ללוקח ולא מפני כי המוציא מיד הלוקח מוציא בדמים אלא מפני שהוא יורש שלמוכר שהאחריות עליו ולא סל' דע' שיטול את הקרקע ואת דמיה יחדו. ואף אם הניחה כספים שאין להן פנים ידועין יכולין אנו לומר הללו דמי קרקע זו הן ומחזירין אותן ללוקח. ואף אם הניחה דבר שידוע כי קנאתו על מנת שאין לבעלה רשות בו או שניתכנס בידה מהעדפה שעל ידי הדחק שהיה לה בחייה לתתו במתנה למי שתרצה ולעשות בו כחפצה ולא היה לו לבעלה בו רשות. או ממון שלטובת הנאה ממכר כתובתה וכיוצא באלו. יש עליו ליתן דמים ללוקח כי אמרינן לו הרי יש עליה אחריות וממון זה היה לה לעשות בו כחפצה וכבר נשתעבד באחריות שעליה. אבל ודאי נכסים ידועין שיש לה בין קרקעות בין ממלטלין שאילו היתה קיימת לא היה לה ליתן מהן כלום לאחר אלא ברשות הבעל לא נשתעבדו באחריות מפני זו דאמ' רבא נשואה ידו עדיפא מידה ומוציא הוא ואין נותן מהן כלום:
1