תשובות הגאונים (הרכבי) של״זTeshuvot HaGeonim (Harkavy) 337
א׳ושא' ראובן ושמעון אחים נשתתפו שניהם וכתבו שניהם שטר וכול' הכין חזינא דמן סתמא דהא מילתא מן כד אמ' ליה שמעון לראובן כבר פרעתיך המלוה והפקדון שניהם דינא הוא דמשתבע ליה ראובן לשמעון מדרב פפא דאמ' ואו אמ' ליה אישתבע לי מישתבע ליה שאין בפשוטן של דברים האמנתיך בחוב שיש לך עלי אילא כך כתב לו אין לי על ראובן אחי בשותפות הזו שבועה והוא נאמן עלי ולא הזכיר החוב ואע"פ כן אומרין בני אדם כי אותו החוב הוא שהוטל בשותפות. אין זה דבר מוכיח כי אילו רצה שמעון להוציא את מה שנתן לו ראובן וכתב לו שטר בהן בצורך אחר ולהטיל אחרים בשותפות היה יכול לעשות כן וכי אמ' ליה פרעתיך אישתבע לי דינא הוא דמישתבע ליה. ולא מיבעיא כי הא מילתא דאיכא בידא דראובן שטרא על שמעון בההוא ממנוא אילא אפילו היכא דהוציא ראובן שטר כיס על שמע' דליכא למימר האיי ממונא אחרינא הוא וכתב ליה דלית לי עלך שבועה בהדא שותפות ומהימנת כות הדא מילתא וקא מיבעיא לכון שרי להון לבית דין למיטען ולמימר הא נאמנות ספק היא ויד בעל השטר על התחתונה ולית ליה מן דינא להימוניה אילא במחול לך והכין דמהימנת או מיתרמי לך דשאקלת וטארית בהא שותפות אבל למישקל בלא שבועה לית לך בהדין שטרא ואע"ג דשמעון לא קאמ' ליה אילא אישתבע לי אבל כי הא טענתא לא קא טעין. הכין קא חזייננא דשרי להון לבית דין למיעבד הכין דכי איכא חששא בההוא מילתא היכא דההיא טענתא אית בה חששא דאפוקי ממונא מן מר ומיהביה למר כגון ההוא דזה אומ' שלאבותי וזה אומ' שלאבותי האיי איתי שהדי דאבהתיה היא והאיי איתי שהדי דאכלה שני חזקה דאמ' אביי מה לו לשקר במקום עדים לא אמרינן הדר אמ' ליה אין דאבהתך היא ומינך זבנתה ואכלתה שני חזקה והאיי דאמרי דאבהתי דסמיך לי עלה כדאבהתאי טוען וחוזר וטוען או אין טוען וחוזר וטוען. ובסופה היכא דהוה קאיי בי דינא ולא טען ונפק לאבראי והדר אתא וטען אין טוען וחוזר וטוען אימור טענאתא אגמרוה כגון זה ודאי אסור דאיכא חששא דממונא אבל כי הא מילתא ליכא חששא דגזל ואילא איפרע ראובן לישתבע דלא איפרע ואו לא מיגליא הא מילתא איכא חששא דגזל דדילמא ודאי איפרע וקא מידחי מן שבועה. ואמרינן התם אמ' רב זביד ואיתימא רב פפא זאת אומרת טוענין ליורש וטוענין ללוקח. והוינן בה יורש תנינה הבא מחמת ירושה אין צריך טענה לוקח תנינה לקח חצר ובה זיזין וגזוזטראות הרי זו בחזקתה למה לי הא דתנן ואם לקחו אפילו בית רובע הרי זו בחזקתו דמינה אמ' רב פפא זאת אומרת ואסקונן צריכה גמרינן דאמרינן בהא דזיזין וגזוזטראות אחד כונס לתוך שלו ובהא דאפילו בית רובע דיחיד הוא פיוסי פייסיה או נמי אחולי אחיל גביה וכי הני מילי קרינן בהי פתח פיך לאלם. ואיכא מילי דלית לן למיטען כדתנן כל חזקה שאין עמה טענה אינה חזקה ואמרינן פשיטא מהו דתימ' האיי גברא מיזבן זבינא ליה וסבר אי אמינא מיזבן זבינא ליה אמרי לי אפיק שטרך נימא ליה אנן דילמא שטרא הוה לך ואירכס כגון זה פתח פיך לאלם קא מש לן. ובהא מילתא או דאחי ראובן לאישתבועי על טענה דקא טעין שמעון שפרעו ומיתלי במאי דכתב ליה שמעון מהימנת אית לבית דין למימרא ליה דבהא מילתא אית לך (מן) למיגבא בלא שבועה:
1