תשובות הגאונים (הרכבי) שנ״הTeshuvot HaGeonim (Harkavy) 355
א׳ושש'. הא דתנו רבנן אין מעברין את השנה לא מפני גדיים ולא מפני טלאים ולא מפני גוזלות שלא פיריחו אבל עושין אותן סעד לשנה ושמועה שלה. כך פירושה כי בזמן שהיתה סנדרי גדולה בארץ יהודה היה להן לעבר את השנים כאשר הם רואין. אם במסורת שיש בידינו בסוד העיבור ואם בזולתה. ולא היו עושין כן אלא מפני צרכי מקדש. כגון זו ששנו רבותינו אין מעברין את השנה אלא אם כן היתה צריכה מפני הדרכים ומפני הגשרים ומפני תנורי פסחים ומפני גליות ישראל שנעקרו ממקומן ועדאן לא הגיעו אבל לא מפני השלג ולא מפני הצנה ולא מפני גליות ישראל שלא נעקרו ממקומן. שנמצאת אומר בזמן שלא נתקנו דרכי עולי רגלים ולא הותקנו תנורי פסחים כפי צורך החוגגים מעברין את השנה. ועל זאת שנו עוד שאם הטלאים והגדיים שמהן מקריבין פסחים עדאן דקים הם וכחשים ולא חזקו אין מעברין את השנה בשביל כך כי אפשר להן בעטופין שלאלול. אבל בהיות דבר אחר שצריכה שנה עיבור בעבורו יש לשום את אלו סעד לו ולהטפילם עליו כטפלה ולמנותן עם המדות שבעבורן עיברו את השנה ובאיזה צד ר' ינאי אמר משם רבן שמעון בן גמליאל שכתב מהודעין אנחנא לכון דגוזליא רכיכין ואימריא דעדקין וזמנא דאביבא לא מטא ושפרת מילתא באנפאי ואוסיפית על שתא דא תלתין יומי. עיקר דבריו כי זמן אביבא לא מטא לפי מה שאמרו על שלשה סימנין מעברין את השנה על האביב ועל התקופה ועל פירות האילן. ושם את עסקי הטלאים והגוזלות סעד לו. וכיון שאמר תלתין יומי הקשינו היאך אומר רבן שמעון בן גמ' שלשים והלא תניא כמה עיבור שנה שלשים רבן שמעון בן גמ' אומר חדש. ומפרקינן אמ' רב פפא רצו חדש רצו שלשים:
1