תשובות הגאונים (הרכבי) מ״הTeshuvot HaGeonim (Harkavy) 45
א׳או טאעי תנא לישיליה לספרא ותנא דבי אליהו ואמ' רב הונא בריה דרב יהושע האי מאן דלא ידע כמה שני בשבועה. כבר נשאלנו ממצרים שאלות הללו וכן צוינו וכתבו את התשובה כלשון הזה עיקר שלהן מה ששלח ר' ישמעאל ביר' יוסי אצל רבי כך אמר אבה מאה ושמונים שנה עד שלא יחרב הבית פשטה מלכות הרשעה על ישראל וברור וידוע שמעת חרב הבית הראשון לא פרק עול ארבע מלכויות מישראל ורומיים וישראל יחדו תפשו את המלכות מיד יונים והיתה אמונה בין רומיים לישראל כי המלכים מן היונים והפרכים מישראל כאשר אמרנו לפני שמועה זו כי אתא רב דימי אמ' תלתין ותרין קראבי וכול'. ועל פי כן הקשינו איך תאמר מאה ושמונים שנה פשטה מלכות הרשעה על ישראל איני והתניא ר' יוסי אומ' מלכות פרס בפני הבית שלשים וארבע מלכיות יון בפני הבית מאה ושמונים מלכות בית חשמוניי מאה ושלש מלכות הורודוס מאה ושלש מיכן ואילך צא וחשב תשע מאות וארבעים ואחת ואם איתה מאתן ושית הויאן משעה שתפשו רומיים את המלכות מן היונים ועד חרבן הבית ק"ג לבית חשמנאי וק"ג להורודוס ואיך אמר ר' ישמעאל בר ר' יוסי ק"פ שנה והשבנו שכן הוא מונה משעה שנשתעבדו רומיים בישראל והוא אחר כ"ו שנה ממלכותם כי כ"ו שנה עמדו באמונתן עם ישראל כאשר אמרנו כול'. וזה אשר כתבנו אליך באיגרת הזאת מיכן ואילך צא וחשב תתקכ"א עד השנה הזאת שהיא שנת אלף ש"א ובכל שנה ושנה שתבוא ראוי להוסיפה לחשבון אשתקד היה ראוי לשנות מיכן ואילך צא וחשב תתק"כ ולשנה הבאה ראוי לשנות מיכן ואילך צא וחשב תתקכ"ב כי כן החשבון מחרבן הבית ועידאן ובספרים הישנים את מוצא כמה שהיה באותה שנה והלבלר שאין מבין נוסח כמה שהוא רואה ואין משנה ומוסיף למנין שנתו ועל זאת אנו אומרין אמ' רב ספרא או טאעי תנא לישיליה לספרא ולישדי עליהו עשרין שני וכול'. כך הוא אומ' אם יטעה התנא ששונה את החיצונה הזו מיכן ואילך צא וחשב ואין יודע כמה שנים לחרבן הבית שני עד אותה שנה שעומד בה לישיליה לספרא כמה הוא כותב בשטרות למנין יון ורואה כמה הוא כותב ומוסיף התנא עליו עשרים שנה ואחר כך משליך מן הכלל ת' שנה לבית ומאי דמישתייר ליתנייה במתניתיה כי הן שני חרבן כיון ש[עו]מד בשנת ש"ב לשטרות מוסיף כ' שהווין אלף שכ"ב מפיל מהן ת' נשאר תתקכ"ב ואו טאעי ספרא לישיליה לתנא ופוחת הספרא ממה שבידו כ' שנה ומוסיף על הכלל ת' שנה לבית והעולה הוא שני שטרות שכגון דתנא תאני צא וחשב תתקכ"ב אוחז הסופר תתק"ב ומוסיף עליהן ת' עולין אלף ש"ב וטעמא דמילתא דבשנת ש"פ למינין שטרות חרוב בית שני והכין הוה חזי דאו טאעי תנא לישיליה לספרא וליבצר מן שני שטרות ש"פ ואו טעי ספרא לישיליה להאי תנא ולוסיף על מאי דתאני ש"פ אילא מיהו בקשו חכמ' לשום סימן שלא ישכח בחשבון שלם שהכל יודעין כי בית שני עמד ת"כ אחזו מהם ת' השלמים ואמרו זה יוסיף כ' ויפילם וזה יוסיף עשרים ויוסיפם נמצאת תוספה ש"פ ופחיתה ש"פ. וזה פירוש השמועה השניה תנא דבי אליהו ששת אלפים שנה הווה העולם שני אלפים תהו וכו' יצאו מהן תשמ"ט גם זה בכל שנה שתוסיף צריך התנא להוסיף בחשבונו והשנה הזאת שהיא שנת ש"א כן שונין יצאו תשמ"ט ועל פי זאת אמרו אמ' רב פפא אם טועה התנא הזה ואינו יודע ארבעת אלפים וכמה לבריתו שלעולם ואין יודע כמה יצאו בעוננו מאחר ארבעת אלפים שנה לישיליה לספרא דשטרות ויוסיף על שנים שביד הסופר מ"ח אחר תוספת ג' אלפים ות' שהן חשבון שלם שנמצא בידו גתמ"א ושני שטרות ויודע כמה יצאו אחר ארבעת אלפים ואו טאעי ספרא לישיליה לתנא וליבצר מיניהי מ"ח דאינין תיברא על ג"ת שהן חשבון שלם והן שני שטרות וזה אשר עזב שלשת אלפים ות' כי הם ברורים ואין הסופר עשוי לטעות אלא שנה או שנתים אף לא התנא עשוי לטעות אלא שנה או שנתים או קרוב לכן על כן תוספות מ"ח ופחיתת מ"ח מגלה לו את הספק. וזה פירוש השמועה הג' אמ' רב הונא בריה דרב יהושע האי דטאעי ולא ידע כמה בשבועה לישיליה לתנא דסדר עולם דתאני בשנת ס"א עשו שמטה ובשנת ק"ג עשו יובל והכין תניא בהדיא שמונה מאות וחמשים שנה עשו על הארץ מאחר שבע שכיבשו ושבע שחלקו שהן שבעה עשר יובלין כלל שני דתנא דסדר עולם עד סוף יובלין ג' אלפים שנ"ב וזה פרטן עד יציאת מצרים ב' אלפים תמ"ח מ' במדבר ז' שכיבשו ז' שחלקו ושמנה מאות וחמשים שעשו יובלין הרי כאן ג' שנ"ב יפיל אותם משני בריה והנותר בידו עד שנה שהוא חפץ יאחז שתי שנים מכל מאה שנה שלמות והשנים שאין עולות למאה יוסיף עליהן מה שבידו מן השנתים שלכל מאה ויוציאם בשבועים ומה שנותר הוא מספר השנה מן השבוע וזה הוא שאמרנו לישיליה לתנא דסדר עולם ולפיק כללי ביובילי ופראטי בשבועי וליתי תרתי מכל מאה ולישדי אפראטא וליפקינון בשבועי ויאדע כמה בשבועא ויש דרך חשבון קרוב מזה לישיליה לתנא וליבצר מיניהי תרתי שני או דלוסיף עלוהי חמש שני וסימנין כי זה שנתים וג'. לפחות ועוד חמש שנים להוסיף ולפקינון בשבועי וידע כמה בשבועא. ושמועה שלאחריה פשוטה היא ואין בה ספק דר' חנינא ארבע מאות שנה לחרבן הבית שהיא שנת ד' אלפים ורכ"ח לברית עולם ובמתניתא תונא לאחר ד' אלפים ורל"א ביניהו ג' שנים. ושמועה שלאחריה גם פשוטה היא כגון שהיה רב נחמן בשנת... תק"נ:
1
ב׳לשטרות ויצא לפניו שטר כתוב בשנת תקנו ועדאן לא הגיעה לחשבונו ואמר כי זה שאנו מונין ליונים משנת ג"ת"מ"ט לבריה מנה להן לבלר זה משנת ג"ת"מ"ג קודם שש שנים והן שש שמלכו בעולם קודם שמלכו על ארץ ישראל ולפי כן שנויה זו שהקדמנו פירושה דאמ' ר' יוסי מלכות פרס בפני הבית שלשים וארבע מנויות בו שש שמלכו יונים בעולם אבל חשבונינו אנו שמשנת מ' לבית שני מלכות יון ובשנת ש"פ למלכות יון חרב בית שני:
2