תשובות הגאונים (הרכבי) תקי״בTeshuvot HaGeonim (Harkavy) 512
א׳ושש' על מה שראית בתשובות הגאונים ז"ל שכל הפסולין לעדות מחמת עבירה כולן מקבלין אותן בתשובה חוץ מעד זומם והנשבע לשקר שאין מקבלין אותן בתשובה ואין יוצאין מפסלותן ובקשת לדעת דעתנו. דברים אלו אין להן עיקר אלא [כגון] אם עשו תשובה ונתברר שעשו תשובה מקבלין אותן ויוצאין מפסלותן. אלא שלא תהא חזרת דברים בלבד אלא עד שיצטרף מעשה שיתברר ממנו שעשו תשובה. כגון הא דאמ' רב אידי בר אבון בענין ההוא טבחא דנפק טרפ' מתותי ידיה ילבש שחורים ויתכסה שחורים וילך למקום שאין מכירין אותו ויחזיר אבדה בממון חשוב מתחת ידו. ואשכחינן בירושל' בהדיא החשוד בשבועה מאמתי מקבלין אותו משיבוא לבית דין שאין מכירין אותו ויאמר להן חשוד אני. ואנו רואין בחשוד על השבו' דרך אחרת שיתברר לנו בה תשובתו כגון שניתחייב שבוע' בבית דין שאין מכירין אותו על ממון חשוב ושילם ולא רצה לישבע. [וכן] בעד זומם כדרך הזו שאם ילך למקום שאין מכירין אותו וינתן לו ממון חשוב להעיד שקר ואינו רוצה מחמת איסור בידוע שזו תשובה מעליתא היא ומקבלין אותו:
1