תשובות הגאונים (הרכבי) תקי״טTeshuvot HaGeonim (Harkavy) 519
א׳ושא' הא דאמ' בענין ר' יוחנן בן ברוקא אומ'. כי מחלוקת בין הגאונים יש מי שאומ' [ה]א ביעיא לא איפשיטא. ויש אומ' דאיפשיטא. אנן לא סבירא לן אלא דלא איפשיטא דכי מעיינת בה בשמע' לא משכחת הנהו מילי אלא בדחייתא בעלמא על דרך איפשר ויש לומר אבל דברים נחתכין לא. ודקא קשיא לך הא דפסקינן היל' כר' יוחנן בן ברוקא דאמ' אם אמר על [מי] שראוי לירשו דב' קיימ' אהא דאמ' שמואל הכותב [כל נכסיו] אפילו לבנו קטן לא עשאו אלא אפטרו' [יהא ודאי קשי] אלא הכי מפרקי לה רבנן דהאי דר' יוחנן בן [ברוקא מיירי] באמירה והאי דלא עשאו אלא אפטרופיא בכ[תיבה. ודקא קשיא] לך עלה ההיא דאמ' רב הונא שכיב מרע שכת[ב כלי נכסיו] לאחד אם ראוי לירשו נו[טלן משום] ירושה [ואמ' רב נחמן] עליה דהאי שמעתא כר' יוחנן בן ברוקא [אזלא שמע] מינה דאמ' ר' יוחנן בן ברוקא אפילו בכת[יבה. זהו בשאר] יורשין כגון בת בין הבנות או אח בין האחים אבל בן בין הבנים בכתיבה לא עשאו אלא אפיטרופיא. והא חדא מהילכאתא דלאו טעמא והכין קבענוהא בה[לכות]. ועמדנו על התשובות שכתבת משמא דרבינו הא[יי ז"ל] בענין ירושת הבכור ובענין הפסקת הנחלה ו[קרוב]ים שדיקדקת מהן וראינו שכולן דברים נכוחים ואין למעלה מהן ושאין לשון מתנה אלא לשון ירושה וירושה אין לה הפסק כן הוא כשפירש רבינו האיי. ואותו פירוש שראית משמינו דברי טעות הן בידינו אל תחוש לאותו פירוש ובבקשה ממך שתתקן אותו. וכך צוינו למר יוסף ז"ל שיתקן אותו באותה נוסחה שנסחתה ממנו שלא כרצוני מפני שלא היתה מחוורת באותו העת ונתרשל בדבר ולא תקנה:
1