תשובות הגאונים (הרכבי) תקנ״אTeshuvot HaGeonim (Harkavy) 551
א׳שטר שובר זה המקויים יצא לפנינו לשער ישיבה שלימין לבית דינו וג' וראינוהו כי כתיב בהו בלשון ישמעאלים על חקי המשפט ועל עינייני המשנה והתלמוד וחתומים עליו עדים ומקויים בשער ישיבה וחתומין על קיומו פל' ופל' וחתום בחייליה שלאדונינו סעדיה רגיל לחתום בה. ונדרש מלפנינו לצוות ולפסוק עליו פסק דין וצוינו ויעשו כן. ותחילת הדברים אשר צורך להזכירן כי השטרות הנכתבים בלשון ההגריאים כשרין הן. כי כן שנו לנו רבותינו משנין את השטרות מעברית ליונית וכן לכל הלשונות. ומצאנו גופי הלכות שטרי שוברות כלולות בו. כי מפורש בו שאמר ראובן לעדים היו עלי עדים כאשר אמרו רבותינו אמ' רב יהודה אמ' רב וצריך שיאמר אתם עדי. ואחר כך כתוב וקנו מיני בכל לשון שלזכות. ואף על פי שלא היה צריך לומר וכתבו וחתמו ותנו לשמע' ואחיו הקיים ויורשי אחיו הנפטר כי כן לימדונו רבותינו הודאה בפני עדים וצריך לומר כתובו קינין בפני עדים ואין צריך לומר כתובו. אבל עשה חזוק לדבר ואחר כך כת' בו כי הודה ראובן זה שנטל וקיבל מידיהם כל אשר היה לו ולאביו עליהן מכל טענה ותביעה אחרי אשר חישב עמהן ודיקדק בחשבון. וכל השוברות הנכתבות כסדר הזה אין בעל דין יכול לטעון אחרי כן שום טענה בעולם ואפילו טענת חשבון. במעשה בעלי הגנות שטעה אחד מהם בחשבון וחזר בו. כאשר לימדונו עוד הנהו גינאיי דעבדו חושבאנא בהדי הדדי פש חמש אסתירי גבי חד מיניהו אמרו ליה שהבינהו למארי ארעא בטסקא קמי מארי ארעא וקנו מיניה לסוף עבד חושבאנא בין דיליה לנפשיה לא פש גביה מידי והוה קא הדר ביה אתו לקמיה דרב נחמן אמ' ליה מאי אעביד לך חדא דהא אמ' רב הונא אמ' רב מנה לי בידך תנהו לפל' במעמד שלשתן קנה ועוד הא קנו מינך אמ' ליה רבא מי קא הדר ביה ליכא גבאיי קאמ' ליה אמ' ליה אם כן הוה קינין בטעות וחוזר. וכיון שהודה כי חשב היטב ולו נשאר לו אצלם כלום אין יכול לטעון טענת טעות בחשבון וכל שכן שהקדים מתחילה ואמ' בלא אונס ובלא טעות. ולפי מה שאמ' שאין לו וליורשין ולא לבאים מכוחו עליהם ועל יורשיהם ועל הבאים מכוחן לא טענה ולא תביעה ולא אחת מכל מיני משא ומתן ודין ודברים שבין בני אדם אף לא טענה ולא גזירה דין הוא שלא יוכל הוא ולא כל הבא מכוחו לטעון עליהן:
1