תשובות הגאונים (הרכבי) תקנ״הTeshuvot HaGeonim (Harkavy) 555
א׳כתב פסיק דינא דאיתפסיק בבאבא דמרותא דוד ראש גלותא וג'. דכתבא דנן חיט ומלפף ביה נפק לקדמנא לבאבא דמתיבתא לבית דינא דמרנו ורבנו סעדיה ראש מתיבתא דמתא מחסיה ותבעו מן קדמנא לפקודי ועיוני ביה וקיומיה ומיפסק מאי דאית מן דינא בתר קיומיה. ועיינא ביה וקמנא על כל מאי דכתב בגויה ודו תורפיה. דקרובים דבהבוד בר נאטר קירבוהי לדינא לחסן בר בריכאן וטענו עליה דאית בידיה תולתא דדרתא דבהבוד מיתנא בלא זכות ולא ראיה וקא בעי למיגזליה ליתום דבהבור הדין תולתא. ושילוהי לחסן דנן ואמ' דמיזבן זביניה ניהלי בהבוד בר נאטר בנ' דינרי ואיתי תרין שהדי ואשהידו דאודי קדמיהון בהבוד מיתנא דשקל מן חסן חמשין דינרי וזבין ליה בהון תולתא מן דרתא דאית ליה וקנו מיניה בהכין. ופסק ראש גלותא נטריה רחמנא דינא מן הילכאתא גבאראתא וטעמי ברירי דקם ליה הדין תולתא בידיה דחסן דנן בר בריכאן בתורת זביני ולית לערעורי עליה. ומסיים פסיק דינא כהילכתיה וחתימין עליה מ' פ' ב' פ' ופ' ב' פ' דחתימין בכתב ידיהון פ' ב' פ' ופ' ב' פ' בסימניהון ומן דמחזקא קדמנא בבאבא דמתיבתא חתמות ידיהון דמ' פ' ב' פ' דהוא פ' ב' פ' ודפ' ב' פ' דאילין בסימניהון אשרנוהי וקיימנוהי כדחזי. ולענין מאי דפסיק ביה מן דינא חזינא כדין וכאמת אתפסיק. דאף על גב דשהדי דאשהידו על אודיתא דבהבוד לא כתבו שטרא לחסן בר בריכאן מחיים דבהבור כיון דקנו מיניה יכלין למיכתב כל אימת דניחא להון דכי אמור רבנן הודאה בפני שנים וצריך לומר כתובו הני מילי היכא דלא קנו מיניה משום דלא ניחא ליה דליפוק שטרא עליה דליתזלו ניכסיה אבל היכא דקנו מיניה כתבין כל אימת דבעו דאמור רבנן סתם קנין לכתיבה עומד. וכיון דיכלין למיכתב כל אימת דניחא להון כמאן דכתיב שטרא דאמי. ואשכחנן דכח שטר אלים בכמה אנפי מן כח כסף. דאילו מאן דמזבין ארעא כתיב שטרא לא יכיל למיהדר ביה. ומאן דמזבין ארעא ושקיל דמה או נהיגי בני ההוא אתרא למיכתב שטרא כל כמה דלא כתיב שטרא מצי למיהדר ביה. וכי דרב אידי בר אבין דאמ' ובמקום שכותבין שטר לא קנה עד שיכתוב את השטר. וכל שכן דאיכא בה חזקה בהדי חליפין דהא כבר מפרש ביה דאיתברר דחסן דגן בר בריכאן דיר בה בהדא דרתא. ואי משום דלא פרישו שהדי הידא דרתא היא הא כבר כתיב בפסיק דינא דבדקו להו בית דינא דנשיא ולא אישתכח דאית ליה לבהבוד דרתא בבגדאד לבר מהא דדיר בה חסן בר בריכאן. הילכך מן כל אילין טעמי אף אנחנא נמי אחזיקניה לתלתא דהדא דרתא בידיה דחסן ופקידנא וכתבו ליה מאי דאית מן דינא וחתמו ויהיבו ליה דליהוי בידיה לראיה:
1