תשובות הגאונים (שערי תשובה) ק״דTeshuvot HaGeonim (Shaarei Teshuva) 104
א׳וששאלתם ברכת אור חובה היא ויש להכיר בין ב' דברים שהן ניכרין ונהגו ראשונים להביט בשרטוטי ידים עד שיכיר ביניהם מפני שהן מצויות בכל עת ואין נכרין בלילה אלא ע"י האור הילכך אינו צריך דבר אחר לבקש לידע אם יאות לאורו אם לאו שכיון שהביט בשרטוטי כפיו כבר נאות ושמענו מהזקנים שאומרים שיש בשרטוטי פסת היד סימן ידוע להתברך בו ועוד מנהגנו להביט בצפרנים ואומ' מפני שהן פרות ורבות לעולם הילכך מי שרצה לצאת חובת ברכה זו שיאות לאור הנר כמו שנהגו הראשונים כדי שיתחייב בברכה וגם ש"ץ הנאות לנר מוציא ידי חובתו:
1
ב׳ועוד לו לרב האיי ז"ל כי לא מתרמי כוס כשיראה אש ונזקק לאורו יברך מאורי האש ובליל ט' באב שחל להיות במוצאי שבת אין מנהגנו בכך שמקומנו מקום שנהגו שלא להדליק אבל מקום שמדליקין מברך בורא מאורי האש וט' באב שחל להיות בשבת פסקו כולהו רשואתא דמדליק בליל שני בשבת כשמשלים תענית קודם שיטעום אבל לא על האור ולהבדיל אי אפשר אי למאן דקסבר לה כר' יהודה בפלג במנחה אחרונה כיון דאבדיל איחייב ליה בעינוי דהא גבי יום הכפורים אמרינן ליבריך עליה ולשתייה כיון דקביל עליה איתסר ליה, ואי למאן דסבר לה כרבנן כיון דלאו זמן תפלת ערבית ולאו זמן הבדלה לא מצי מבדיל.
2