תשובות הגאונים (שערי תשובה) קנ״גTeshuvot HaGeonim (Shaarei Teshuva) 153
א׳וששאלתם ענין התפלין כבר אמרו חכמים אמר עולא כל הקורא ק"ש בלא תפלין כאלו מעיד עדות שקר בעצמו ואמר רב חייא בר אבא אמ"ר יוחנן הרוצה לקבל עליו מלכות שמים שלימה יפנה ויטול ידיו ויניח תפלין ויקרא ק"ש ויתפלל וזו היא מ"ש שלימה מכלל דהקורא בלא תפלין דמלכותו חסרה ועוד שנו חכמים כל שאינו מניח תפלין בכל יום עובר בשמנה עשה.
1
ב׳ועוד שנו איזהו עם הארץ רבי יהושע אומר כל שאינו מניח תפלין מפני שהוקשה כל התורה כולה לתפלין דכתיב למען תהיה תורת יי בפיך וכל שמניח תפלין כאלו כל התורה כולה בפיו מפני שקבל עליו מלכות שמים שלימה.
2
ג׳ועוד אמר מר ביאת הארץ דכתב רחמנא למה לי דכתיב והיה כי יביאך ה' אל ארץ הכנעני וגו' וכתיב בפרשה והיה לאות על ידכה ולטוטפת בין עיניך אמר הקדוש ברוך הוא עשה מצוה שבשבילה תכנס לארץ ובשבילה תזכה לחיי העולם הבא.
3
ד׳ואם בא אדם לומר תפלין צריכין גוף נקי כאלישע בעל כנפים כך פירשו חז"ל במה דב"א בשעת השמד שגוזרים כל המניח תפלין ינקרו את מוחו אמרו חכמים כל היודע עצמו שהוא צדיק גמור כאלישע בעל כנפים שעשו לו נס בשעת השמד ומסר עצמו למיתה יניח תפלין ואם לאו אל יביא עצמו לידי סכנה שאם אתה אומר כן ס"ת גדול ומקודש שיש בו כמה פרשיות והוא שלם ואתה פותח בו וקורא בו בכל זמן וק"ו תפלין מכאן אתה למד שלא שנו חכמים תפלין צריכין גוף נקי אלא בשעת השמד ולא בזמן אחר.
4
ה׳ועוד שנו חכמים תינוק היודע לשמור תפליו אביו לוקח לו תפלין כדי לחנכו במצות וכ"ש בן י"ג שנה שהוא חייב במצות תפלין וכל הפושע במצות תפלין דנין אותו בגיהנם י"ב חדש ומאן נינהו פושעי ישראל בגופן אמר ר"ש ן' לקיש קרקפתא דלא מנח תפלין.
5
ו׳ועוד שנו חכמים ליום הדין אם יש תפלין עם עונות בכף מאזנים בעון שפשע ולא הניח תפלין היא מכרעת ואם היה זהיר במצות תפלין כף של זכיות מכרעת והכי איתא בירושלמי שאין לך גדול בכל מצות שבתורה כמצות תפלין שהוקשה כל התורה כולה לתפלין בין תורה שבכתב ובין תורה שבעל פה שנאמר למען תהיה תורת ה' בפיך.
6
ז׳לשר שלום
7
ח׳קלף של תפלין ורצועותיהן צריכין עבוד לשמן וצריכות עור בהמה טהורה מי שאין לו תפלה של ראש יניח של יד וכן מי שאין לו של יד יניח של ראש ויברך על כל אחת מהן ומי שיש לו ב' תפלין של ראש ואין לו תפלה של יד שולח עור על אחת מהן ויוצא בה ידי חובתו והני מילי בחדתא דלא הניחן בראשו אבל בעתיקתא דהניחן בראשו לא דאמרינן תפלה של ראש אין עושין אותה של יד לפי שאין מורידין מקדושה חמורה לקדושה קלה אי נמי היכא דאתני עליהן מעיקרא דדעתיה לעשותן של יד שרי וזמן הנחת תפלין כל זמן שלא שקעה חמה ואפי' בין השמשות נמי זמן הנחה הוא ומנהג ב' ישיבות שחולצין לאחר כימי השמים על הארץ של ערבית ותפלה של יד צריכה שתהא בגובה שבזרוע כנגד הלב ותפלה של ראש מקום שמוחו של תינוק רופס.
8
ט׳והמניח תפלין תדיר אפי' לארבעים וחמש שנים אין צריכות בדיקה שכיון שתדיר בהן להניחם אויר שולט בהם ואין מתעפשות מבפנים ואם אין מניחם אלא לפרקים בודאי צריכות בדיקה וכך שמענו מחכמים וזקנים ששמעו מרבותם שני פעמים בכל שבע שנים שהן שבוע.
9
י׳רב עמרם ז"ל
10
י״אוהעושה תפלה עגולה סכנה היא אמר רב פפא דעבידא כאמגוזא שכיון שמגלגלת כאגוז בשעת שנופל על פניו ברחום וחנון נדבק ראשו בקרקע ומצערת אותו ואתי לידי סכנה. רצועות שחורות הלכה למ"מ דוקא מבחוץ אבל מבפנים אפי' ירוקות או לבנות כשרות אבל אדומות לא יעשה מפני גנאי ודבר אחר גנאי שדומה לתכשיטי נשים ודבר אחר שמא נראית בראש כצרעת.
11
י״בתיתורא דתפלין שלחא עלאה דתפלה דזרוע שלא תאמר בטוטפות של ראש שאין לה אלא שלחא אחת אלא צריכא שלחא אחרת כדי שיהיה שתי וערב זה ע"ג זה כגשר על הנהר דגשר בלשון ארמית תיתורא שמו פירוש מעברתא דתפלי זו מעבורת של תפלין שמכניסין בה את הרצועה בין של ראש בין של יד
12
י״גנרתק זו כיס של תפלין שכל כלי שמניחים בו חפץ נרתק שמו כדאמרינן מוציא חמה מנרתקה קצוצה תפלין עצמה.
13
י״דרב צמח גאון ז"ל
14
ט״ושיעור רצועה של יד עד ראשי אצבעות ואיזוהי אצבע ששמה אמה כשהיא כפופה על פיסת היד מניח תפלה של יד במקום שאמרו חכמים על ידכה זו קיבורת וקושר את הרצועה בין קשר של יד לתפלה של יד ומשלשלה וצריכה שתהא משולשלת עד אצבע של אמה כשהיא כפופה על פיסת היד.
15
ט״זומאן דמהפך רצועה או של יד או של ראש מיחייב למיתב בתעניתא משום דהוה ליה כפושע שהיה לו לתקנה בשעת הנחתה שהמצוה צריך אדם לכוין דעתו לעשותה וכ"ש תפלין דדברי קדושה הן וכיון שלא עשאן כמצותן צריך תענית.
16
