תשובות הגאונים (שערי תשובה) רי״בTeshuvot HaGeonim (Shaarei Teshuva) 212
א׳וששאלתם עיירות שיש בהן ישראל ותלמידים ובעלי תורה ובוצרי' כרמים ודורכי' גתות בחולו של מועד. כך אמרו חכמים אמר אביי נקיטינן הלכות מועד כהלכות שבת יש מהן פטור אבל אסור ויש מהן פטור לגמרי כיצד כל מלאכה שאם אין עושה נפסדת מותר לעשותה ושאין נפסדת אסור לעשותה ואם כיון מלאכתו לעשותה לכתחילה במועד אפי' מלאכה נפסדת אסור דקאמרי' רבי ינאי הוה ליה ההוא פרדסא מטא למיקטפיה בחולא דמועדא קטפיה עבד על חד תרין לשנה שהיוה כולי עלמא לפרדסיהון לחולא דמועדא כיון דחזא ר' ינאי דגרם להון לאחריני לשהויי לכתחלה אפקריה רבי ינאי לפרדסיה ההיא שתה ותנן מכניס אדם פירותיו מפני הגנבים ושולה פשתנו מן המשרה בשביל שלא יאבדו ובלבד שלא יכוין את מלאכתו למועד וכלן אם כיוונו מלאכתן במועד יאבדו לפי' הללו בוצרי' ודורכי' אם ודאי מגיעי' כרמים בחולו של מועד שאם אינם בוצרי' ודורכין נפסדי' מותר ובהיתר הן בוצרי' ודורכי' דקאמרי' פרקמטיא האבד מותר ואם מכוונים מחויבי' ב"ד להפסיד אותן מהן דקתני יאבדו דמאבדינן להו מיניה בעל כרחיה דקאמ' בעא מיניה ר' ירמיה מר' זירא כיוון מלאכתו במועד ומת מהו לקנוס בנו אחריו ופשט ליה השדה שנתקוצה תזרע על מוצאי שביעי' נטיבה או נדירה לא תזרע למוצאי שביעית ואמר ר' יוסי בר חנינא נקיטי' הטיבהו ומת בנו זורעה אלמא לדידיה קנסוה רבנן לבריה לא קנסוי רבנן לדיליה מיהא קנסי' ליה בי דינא וכן הלכה. שר שלום:
1