תשובות הגאונים (שערי תשובה) כ״דTeshuvot HaGeonim (Shaarei Teshuva) 24
א׳הא דאמור רבנן ששה דברים נאמרו בע"ה וזה אחד מהם אין מקבלין מהם עדות מי שבא מהם להעיד על מתנה או מכר או על חוב בקנין והוא אינו יודע לכתוב ולא לקרות שטר ולא דבר אחר מי מקיימינן עדות וקנה לו לוקח אפי' ממשעבדי דהוה ליה סתם קנין לכתיבה עומד או דילמא מבני חרי גבי ממשעבדי לא גבי דכיון דאין יכולין להעיד בשטר הוה ליה עדות על פה או אין מקבלין מהם עדות כלל
1
ב׳האי שאלתא לרבינו האיי ז"ל ילמדנו
2
ג׳הכין חזינא שע"ה הוי בכמה פנים ואפי' מי שקרא ושנה ולא שימש ת"ח הוי ע"ה וכי האי קבולי מקבלינן סהדותיה ואע"ג דלא מזמנין עליו ורמי בר חמא אחמיר עליה דרב מנשיא כי רב מנשיא שמע שמועתא מפומייהו דרבנן וגריס להו ורמי בר חמא הוא דלאו אדעתיה ותניא איזהו ע"ה כל שאינו אוכל חוליו בטהרה דברי ר"מ וחכ"א כל שאינו מעשר פירותיו ובכי הדין הוא ע"ה:
3
ד׳איתמר אין מקבלים מהן עדות ולא לכל מילי שמטמאין על גב עם הארץ הואיל ובגדיו מדרס לפרושין וכי היכי דתנן חברות היכי הויא במסכת תרומות ותניא נאמן ע"ה לומר פירות הללו לא הוכשרו אבל אין נאמנין לומר הוכשרו אבל לא נטמאו ולבסוף עקרוה רבנן להא מילתא דמקבלין עדות מע"ה ואפילו לענין טהרות מקבלין משום דחיישינן לאיבה שלא יכחשו ולא יצאו לתרבות רעה דתניא א"ר יוסי מפני מה אמרו ביהודה הכל נאמנין על טהרת יין ושמן כל השנה כולה שלא יהא כל א' וא' הולך ובונה במה לעצמו ושורף פרה אדומה לעצמו א"ר פפא כמאן מקבלינן סהדותא האידנא מע"ה כמאן כר' יוסי וכ"ש לענין דיני ממונות שאין להחזירם כלל דילמא מיהא מאן דאיתיה מפסולי עדות כגון גזלנין ומועלין בשביעית ומחללי שבתות וכיוצא בהן אי נמי ע"ה שלא קרא כל עיקר ואפי' ק"ש ולא שנה כ"ע ולא שימש ת"ח ואין בו דרך ארץ הא ודאי אין מקבלין ממנו עדות הואיל וכבהמה הוא ופחות מע"ה דאמרי' לא קרא ולא שנה עליו הכתוב אומר וזרעתי את בית ישראל ואת בית יהודה זרע אדם וזרע בהמה והתם אמרי' כל שאינו לא במקרא ולא במשנה ולא בדרך ארץ אינו מן הישוב ואמ"ר יוחנן ופסול לעדות, האוכל בדרך דומה לכלב ופסול לעדות כי"א ואמ"ר אידי בר אבין הלכה כי"א ובשביל מי שאינו יודע לא לכתוב ולא לקרות ולא לשנות דקאמריתו עדותו בע"פ דמיא או היכא דאיכא סתם קנין לכתיבה עומד מאי ספיקא איכא בהאי מילתא אינו בכתב ומקרא תליא מילתא אם נאמן הוא וראוי לעדות מה לי יודע לכתוב ולקרות מ"ל אין יודע אלא ודאי לא חתים עד דידע למקרי לבר מן גיטא שהקילו בו חכמים על נאמנים שבהם ומקרעין להם נייר חלק וממלא את הקרעים דיו משום דבכתיבה תליא מילתא דגיטא אבל שאר שטרות מי שהעיד בקנין ואינו יודע לכתוב ולקרות מוסר דבריו לפני ב"ד בין מומחה בין שאינו מומחה. וגר שמל ולא טבל אין מזמנין עליו דאינו גר עד שימול ויטבול והו"ל כנכרי.
4
