תשובות הגאונים (שערי תשובה) רנ״הTeshuvot HaGeonim (Shaarei Teshuva) 255
א׳מר שר שלום ז"ל
1
ב׳שפחה גויה שיודעת ע"ז של גוים והטבילה אדונה בעל כרחה כיון שאי' מזכרת שם ע"ז ואין נודרת בשם ע"ז הרי היא כעבד כשר ואין עושה יי"נ ואופה ומבשלת ואוכלי' מבישולה ושותי' מידה ואין בכך כלום. וא"ת מפני שהטבילה בעל כרחה אין טבילת בעל כרחה פוסלת אלא ביפת תואר דגויה היא ולא שייכא במצות דעד דמקבלה עול מצות לא שרי לה להטבילה אבל עבד דבגו עבדותיה נמי שייך במצות כגון שבת ומילה ונדה ופסח ושאר מצו' א"צ לקבל ולענין מיחש דלמא לא מבטלה ע"ז שלה לרצונה. אלא בעל כרחה לא חיישינן ולא צריכינן עד דמבטל לה ברצו' דאשכחי' דאפי' גוי גדול מבטל ע"ז בעל כרחו דאמר רבה בר בר חנה פעם אחת הייתי מהלך אחר ר' אלעזר הקפר בר' מצא טבעת ועליה צורת דרקון מצא גוי קטן לא אמר לו כלום מצא גוי גדול אמר לו בטלה לא ביטלה סטרו וביטלה וכ"ש הדא שפחה דאיכא אימת אדוניה עליה דיכול לאבטולה ולבטל ע"ז שלה בין לרצונה בין שלא לרצונה ומאי איכא למיחש דדילמא אהדרא ופלחה בינה לבין עצמה וחוזרת לסורב כיון דמפרש שאין מזכרת שם ע"ז ואין נודרת בשם ע"ז אין חוששי' לדבר והרי היא שפחה כשרה לכל דבריה:
2
