תשובות הגאונים (שערי תשובה) רפ״זTeshuvot HaGeonim (Shaarei Teshuva) 287
א׳וששאלתם מי שמבקש לקדש בפסח בבתים הרבה כיצד יעשה מקדש בבית ראובן קידוש היום ונוטלי' ידיהם ומברכי' על נטילת ידים ומביאין מה שמבקשי' מן שאר ירקות חוץ מחזרת ומברכי' בורא פרי האדמה ומטבילי' בחרוסת ואוכלי' אוחזי' כוס אחר ואומר מה נשתנה עבדים היינו והגדה כולה והלל עד חלמיש למעינו מים ואומר אשר גאלנו וגאל וגו' ומברכי' בורא פרי הגפן ושותי' מפני שארבע כוסות הללו צריכי' על כל אחד ואחד בורא פרי הגפן לפי שכל אחד ואחד מצוה בפני עצמו הוא.
1
ב׳ועוד שכל מי ששתה יין וברך ברכת המזון או שעמד להתפלל או שנכנס לבית הכסא בשאר ימות השנה וחזר לשתות יין צרי' לברך בורא פרי הגפן שכל המפסיק סעודתו בדבר שאין רשאי לאכול ולשתות באותו מעמד וחזר לאכול ולשתות חייב לברך כבתחילה אף כאן כיון שאמר הגדה ואין יכול לשתות בתוך ההלל הויא הפסקה וחייב לברך על כוס שני וכן על כוס ג' וכן על כוס רביעי ומן הטעמים הללו למדנו שחייב לברך על כל כוס וכוס בורי פרי הגפן בפני עצמו ואחר ששותי' כוס שני חוזרי' ונוטלי' לידים פעם שנית ומברכי' על נטילת ידים מפני שידים עסקניות הן לפיכך צרי' ליטול ידים ב' פעמים אחת בטיבול ראשון וא' בטיבול שני והוא למזון ואוחזי' מצה שלימה וחצי שהיא הפרוסה ומניח פרוסה בתוך שלימה ומברך המוציא עליהן ואחר לוקח אחת מהן שירצה ומברך על אכילת מצה דהא אנו חייבי' לבצוע על שתי ככרות בי"ט וכיון די"ט איהו בוצע על שתיהן ואע"פ שפרוסה אחת מהן היינו משום לחם עני ושתי ככרות קרו להו וכן אנן תנן משמרה ופלגא תרתי משמרות הויין אוף הכא נמי שלימה ופרוסה שתי ככרות הויין ובוצע עליהן המוציא שהרי אמרו חכמים לא היה יורד מן להם לישראל בי"ט וכיון שלא היה יורד נעשה י"ט כשב' וחייב לבצוע על שתי ככרות.
2
ג׳ואיכא מרבוותא דאמרי דכיון דשתיהן מחוייבות לברכת המוציא היאך תצא אחת מהן לברכה אחר' לברך עליה אכילת מצה דהא חזינן דעל נהמ' לא מברכין תרי ולא אתחייב בתרתי ברכאן. אלא אוחז שתי ככרו' שלימות ופרוסה מאותן פרוסות ההיא דאגביהה ואמר מצה זו וכיון דאגביהה לשם מצה עלה מברך ברכת מצה דהא זימנה לברכת מצה ואמר מצה זו זו ולא אחרת ועל אותן שתי ככרות שלימות מברך המוציא ועל אותה הפרוסה על אכילת מצה ההיא דאגביהה לכך ואוכלי' ההוא עליונה מאותן שתים שלמות לשם מוציא והפרוסה לשם מצה ואחרת מניח לה לכרוך עם החזרת בלא ברכה וכורך אותה עם המרור דהא ברכ' אינ' צריכה כיון שמונחת היתה בברכת המוציא ואנן רגילי' כלישנא קמא משום לחם עוני דהרבה עבדי הכי ואיכא מאן דעביד כלישנא אחרינא.
3
ד׳וחזינן לרשוותא דשאילו קמייהו ואמרי על איזה מהן בוצע על הפרוסה או על השלימה ואמרו צרי' לבצוע על פרוסה שהיא בתוך השלימה דאמר רב פפא הכל מודים בפסח שמניח פרוסה בתוך השלימה ובוצע מ"ט לחם עוני כתיב אלמא דצרי' לבצוע על שתיהן וא"צ לחם עוני אלא לילה הראשון בלבד והכי אמר רבינו שבבבל וכך נהיגנא קמיה וזהו מנהג אכילת ירקות ששאלתם מלפנינו.
4
ה׳ועד כאן אפשר לקדש אפי' בעשרה בתים זה אחר זה כסדר הזה וכן אינו מברך ברכת המזון שאם בירך נאסר לטעום אלא המתין הוא וחוזר לבית ראובן ואומר הלל יהללוך וחותם וכיון שמגיע בבית אחרון מברך ברכת המזו' על הסדר במה דברים אמורים בשיודעים אותם בעלי בתים לברך ברכת המזון אבל אם אין למדים ברכת המזון אסור לקדש אלא בבית אחד ואם מקדש בשני בתים היו יודעים שמוציא שם שמים לבטלה ועובר אין מפטירי':
5