תשובות הגאונים (שערי תשובה) נ״וTeshuvot HaGeonim (Shaarei Teshuva) 56
א׳ועוד לרבינו האיי זצ"ל
1
ב׳וששאלתם בענין היה עומד בתפלה כתבנו בפי' ברכות היה עומד בתפלה ונזכר שהתפלל פוסק ואפי' באמצע ברכה עיונא דרבנן די לנא במתיבתא משום לא תוסיפו קאמר דסבירא להו תפלות כנגד תמידין תקנום וכי הדר מצלי צלותא אחריתי דחובה עובר משום בל תוסיף אבל תחנוני דלאו תפלת חובה שפיר דמי, ואיכא דמדמי להון דר' יוחנן דאמר ולואי שיתפלל אדם כל היום כלו פליגא דשמואל וסבר דאע"פי שהתפלל חוזר ומתפלל, וליכא חס ושלום בגמרא כל עיקר דר' יוחנן פליג אדשמואל ולית לן לשוויה לדר' יוחנן אלא אמאי דעליה אמירא אלא על דר' אלעזר לענין ספק התפלל ס' לא התפלל ואמ"ר יוחנן אי מספקא ליה מילתא ולואי שיתפלל כל היום ואי נמי היה זכור שהתפלל ועמד לכתחלה להתפלל תפלה אחרת דלאו חובה היא והכי קאים בלביה דלאו חובה מצלי אלא מצוה כעין רשות אף שמואל לא אסר וכיון דהכין בזמן שספק התפלל ס' לא התפלל א"ר יוחנן ליקום וליצלי דיכיל למימר אדעתיה אי לא צלי הרי היא חובתו ואי צלי תחנוני אינון הילכך ולואי שיתפלל ושפיר דמי אבל היכא שהתפלל ושכח והתחיל בתפלה שניה על מנת שהיא חובתו ונזכר שהתפלל קאמר שמואל אם גומרה כאלו הקריב ב' תמידין בשחרית ועובר על בל תוסיף ולא פליג ר' יוחנן בהא מלתא אלא הלכתא כשמואל דאמר פוסק ואפי' באמצע ברכה אבל אם עמד בתפלה בשבת ושכח שהוא שבת והתחיל אחר ג' ראשונות בשל חול גומר את הברכה כדפשט ליה רבה בר אבוה לרב נחמן ולא הוי מוסיף דברים דליצלי ח"י בשבת דמן דינא בר חובה הוא ורבנן הוא דלא אטרחוה מפני כבוד שבת ואין שואלין דברי חול הצריכין לחול בשבת ושמעתא דבתריה דרב יהודה אמר שמואל נמי הלכה שאם התפלל ומצא צבור שמתפללין אם יכול לחדש דבר בתפלתו יתפלל ואי לאו אל יתפלל דאי מחדש בה דבר ומוקמת בדעתיה שאינה תפלת חובה אלא נדבה מצוה כעין רשות שפיר דמי אבל חובה אסור ואיכא רבנן דמוקמי לה להא שמעתא בתפלת המוספין אבל תפלות אחרות לא פשיטא להון ולא היא אלא כולהי תפלות כהדדי בשבת שמוסיפין אסור להתפלל שניה אא"כ חדש ופשטא דגמרא בהדיא קאמר צריכא דאי אשמועינן קמייתא הוה אמינא היכא דצלי ביחיד לא ליקום שניה וליצלי ביחיד ולא למהדר צלותא קמ"ל הא שמעתא דאפי' בצבור נמי לא יצלי ולא ליתני ואי אשמועינן הא שניה הוה אמינא מפתח הוא דלא ליפתח אבל היכא דפתח אימא נגמר קמ"ל דלא ניגמר ודבר זה ברור שבכל התפלות הוא אומר ובהא שמעתא קאמר אם יכול לחדש דבר נפתח לכתחלה אדעתא דמחד' אבל קמייתא דכבר פתח לה אדעתא דחובה אעפ"י שיכול לחדש לא יגמור ומשום הכי לא אתמר בה חידוש וכל הדברים הללו ברורים הם וחזקי' הן ולכן הארכנו בפי' שמועה זאת.
2