תשובות הגאונים (שערי תשובה) ח׳Teshuvot HaGeonim (Shaarei Teshuva) 8
א׳שאלה מי שחרף את חבירו באחת מן העברות חייב להלקותו ולנדותו עד שיתברר מה שאמר על חברו או לא, וכן יש בדבר הפרש בין על שאמר בדרך חרפה ובין שאמר על דרך עדות כגון שנתכוון להעיד עליו וכן מי שמעיד על אשת איש או פנויה עדות גמורה בדבר והוא עד א' ולא נמצא עד אחר מלקין אותו משום שהוציא שם רע, או לא:
1
ב׳תשובה כבר ידעתם, כל מי שהעיד יחידי בדבר עברה או על אשת איש מנדינן ליה דהא שם רע הוא דאפיק עליה, והכי דין הוא בתלמוד, דכתיב לא יקום עד אחד באיש לכל עון ולכל חטאת ועל כך מנגדינן ליה כמו שאמרו רז"ל בענין טוביה שהעיד עליו זגוד ונגדוהו והלקוהו, ואמר טוביא חטא וזגוד מינגד, אמרו ליה שם רע הוא דאפיקת עליה וכתיב לא יקום עד א' לכל עון ולכל חטאת.
2
