תשובות הרדב"ז חלק ד תתרפ״בTeshuvot HaRadbaz Volume 4 1082
א׳שאלה אם יש להניח תפילין בחול המועד. כי ראיתי בזה כל העם פוסחים על שתי הסעיפים לפי שהרא"ש ז"ל כתב בתשובה שחייב להניח וכתב גדולה מזו שאותה תשובה מותר לכותבה בחול המועד משום דבר האבד ומקצתם יראים לעצמם לפי שנמצא כתוב בספרי הקבלה שהמניח תפילין בחול המועד נענש ואנחנו לא נדע מה נעשה:
1
ב׳תשובה שב ואל תעשה אני שונה כאן כי ראיתי חכמי האמת מרחיקין זה מאד. שוב מצאתי שנשאל הרשב"א ז"ל מזה ושמחתי מאד על תשובתו וז"ל דעתי אני שגם הוא אות שהרי חולו של מועד אסור בכל מלאכה שאינה מלאכת האבד ומלאכה זו דאורייתא דכלהו תנאי מייתו לה מקרא בחגיגה וכן בשילהי שמעתא קמייתא דפ' קמא דע"ז וכן דעת רבותינו בעלי התוס' ז"ל וכן דעת הראב"ד ז"ל אעפ"י שהתירו לכתוב אותם לעצמו בחולו של מועד וכן אנו נוהגין עכ"ל. למדתי ממנה דלמי שסובר שהמלאכה בחולו של מועד אינה אלא מדברי סופרים כמו שכתב הרמב"ם ז"ל אם כן חולו של מועד אינו אות וצריך להניח כדי שיהיה לו אות וכיון שהיא פלוגתא דברי הקבלה יכריחו ואתה אל תניח:
2
ג׳אלף פג (ט)
3
ד׳שאלה ראובן נפלה לו ירושה בעיר אחרת והיא ביד שמעון שהיה שמעון אפטרופוס היתומים והיו נמצאים שם מלשינים ומוסרים ולא רצה שמעון להוציא הירושה מתחת ידו עד שנתחייב לו ראובן בשבועה שכל הפסד שיגיע לו מצד הירושה עד סכום הירושה שיפרע לו ראובן היורש ושיהיה שמעון נאמן בדבורו הקל ואעפ"י שכתב הרשב"א ז"ל בתשובה שלא היה יכול לעכב שמעון הירושה מפני זאת החששה מ"מ ב"ד שהיו באותו זמן ראו שיתחייב שמעון כנזכר לעיל ונתחייב. אחר זמן תבע שמעון את ראובן ואמר הוצאתי והפסדתי בסבת הירושה כך וכך טען ראובן אמת הוא שהאמנתיך בדבורך הקל לענין שלא בניגון טעמים כמי שקורא פסוקים של תורה. ואני מן המחמירין כיון שהוא מחלוקת וקדושה של ובא לציון גואל כיון שהוא בלשון ארמי ראוי ליחיד לאומרו:
4