תשובות הרדב"ז חלק ה א׳ת״בTeshuvot HaRadbaz Volume 5 1402
א׳(כט) עוד שאלת לפי פירושנו דבנולדים דרך הרחם קאמר הנה יודיענו מורינו סברת הר"ן ז"ל בפי' ההלכות שיש מי שאומר שסובר הר"ן ז"ל דבמקשה נמי לא חיישינן לריסוק אברים וזהו כדעת הראשונים שהביא הר"ן ז"ל סברתם ודחה אותה סברא לפי שזה דעת גדולי החבירים. שאלתיה מאת מורינו לבלתי תהיה עוד קטטה בינינו על כל דבר ודבר לכן יורנו רבינו דרך האמת והמאיר יאיר אורו ויהיה בעזרו נאם משתחוה למרחוק מול הדרת מעלתך גבריאל אליהו:
1
ב׳תשובה יפה שאלת וכבר קדמך הרשב"א ז"ל אבל תמהתי עליך אם ראית דברי הרשב"א ז"ל בחידושין איך שאלת ממני דבר שלא יכול הרב ז"ל לישבו וז"ל הא דאמר רב נחמן בית הרחם אין בו ריסוק איברים נראה שהרמב"ם ז"ל מפ' לה בנפילה שכך כתב שכל האברים שבחלל צריכין בדיקה חוץ מבית הרחם ואיני יודע לפי פירושו היאך יתישב ענין שמועתינו בה ומה ענין תינוק בן יום א' מטמא בזיבה ועגל שנולד בי"ט לזה הענין עכ"ל. ומתוך לשון שאלתך אני מכיר שראית לשון הרשב"א ז"ל והראיה שכתבת הלשון בשיבושו כאשר כתוב בספרים שכן כתוב מה ענין לזה תינוק בן יומו אינו מטמא בזיבה ולשון הברייתא מטמא בזיבה וכן צריך להיות כפי הענין וכיון שכך הוא גנבא גנובי למה לך ומ"מ להפיק רצונך אכתוב לך מה שאיפשר לתרץ על צד הדוחק אחר בקשת המחילה מהרב הנז' כי מימיו שותים כל הבאים אחריו ובענין הקפה בתלמוד אין ערוך אליו כ"ש אני העצב נבזה שארצה לפרש מה שלא ידע הוא ז"ל לפרש והדבר מצד עצמו הוא קרוב לנמנע אצל כל מעיין לפרש הסוגיא לפי שיטה זו חדא דלא שייכא על זה הפירוש סוגיא דגמרא וכדפרישנא. ותו דהאי דרב נחמן שייכא בהא דרב נחמן דמייתי לה תלמודא בסמוך בית המטבחים לית בהו משום ריסוק איברים וכתבה הרב ז"ל בפ' בעצמו למעלה וכי היכי דהך הוי פירושא דבית המטבחים אינו עושה ריסוק אברים הכי נמי הוי פירושא דבית הרחם אינו עושה ריסוק אברים לנולד. ותו דהראב"ד ז"ל לא השיגו בזה כמו שהשיגו בלשון הסמוך לו ואם איתא היש לך השגה גדולה מזו שאין הסוגייא מתפרשת לדעתו ואם תאמר שגם הראב"ד ז"ל דעתו כדעת הרב ז"ל היה לו לפרש הסוגיא כאשר עושה בכמה מקומות לפיכך אני אומר שהרב ז"ל מפרש כדברי רב נחמן חדא דאית בה תרתי מחד טעמא והא בהא תליין שאם נפלה אין חוששין לריסוק בית הרחם וגם הנולד אין חוששין שמא נתרסקו אבריו כשיצא מבית הרחם וטעמא דמלתא לפי שבית הרחם הוא עצביי חזק לעמוד בפני הנפילה בדרך שאמרו בסימנים וכיון שהוא עצביי קשה ופעמים תתרחב ופעמים תתקצר ומכווץ לפיכך בשעה שהוולד יוצא מתרחב ואין הוולד מתרסק בשעת יציאתו ואפי' במקשה לילד ומזה הטעם בעצמו הוא עומד בפני נפילה שהיא מתכווץ וסובל כח הנפילה ולא שייך ביה ריסוק והשתא מסייענן לרב נחמן שפיר תינוק ועגל דחדא באידך תליא. ואתה בני תעריך הדבר בעצמו לא לערך אומרו כי שמא הניחו לי רבותי מקום. ולענין ששאלת לדעת סברת הר"ן ז"ל במקשה לילד נ"ל דיפה אמרו החברים שכך היא סברת הר"ן ז"ל שאפי' במקשה לילד אין חוששין לריסוק אברים וכן נראה בבירור מלשון הר"ן ז"ל ולפיכך נראה לי דאפי' בשאינה מקשה איצטריך לאשמועינן דאין חוששין לריסוק אברים ומשמע לא מבעיא במקשה לילד דאצטריך לאשמועינן דאין חוששין אלא דאפי' בשאינה מקשה אצטריך לאשמועינן דאין חוששין. ולגבי דינא ליכא מידי בין פירושן של ראשונים לשל אחרונים אלא ליישב אסיעתא והראיה וכגון דא לא צריכא רבה אבל השאלה הראשונה צריכא נגר ובר נגר להולמה והנלע"ד כתבתי ואם תמצא בשום מפרש יותר טוב אחוז בו ומזה אל תנח ידך עד שתודיעני כי כן אעשה גם אני. שוב ראיתי שנשאל ריב"ש על זה עיין שם:
2