תשובות הרדב"ז חלק ה א׳תנ״אTeshuvot HaRadbaz Volume 5 1451
א׳(עח) שאלת ממני אודיעך דעתי במה שכתב הרמב"ם פכ"א מהל' שבת אין רוחצין במים שמשלשלין וכו' מפני שכל אלו צער הם וכתוב וקראת לשבת עונג וקשיא לך דהא טעמא משום רפואה וכן כתבו כל המפרשים וכ"כ הוא במים המשלשלים וטעמא דצערא מאן דכר שמה:
1
ב׳תשובה תנן אין יורדין לפילומה והריא"ף כתב שני לשונות וכן כתבם רבינו אלא שהקדים המאוחר לפי שהוא ז"ל סובר שהשני לשונות חלוקים בטעם כי מי שאומר שהרוחץ באותה בקעה מצטנן ואותם המים משלשלין את בני המעים הוא מטעם רפואה ולפיכך הקדימו רבינו להסמיכו אל הדינין האמורים למעלה שהטעם שלהם משום רפואה והלשון השני שאמרו שמא יטבע בטיט ואינו יכול לעלות עד שמתקבצים בני אדם ומעלין אותו הטעם הוא מפני שהוא מצטער וא"ת למה הוא יורד שם י"ל כדי להצטנן מחמת החום ולא משום רפואה וכן הא דתניא בפרק המצניע רוחצין במי נדר ובמי חמתן במי עסיא במי טבריה אבל לא בים הגדול ולא במי המשרה ולא בימה של סדום כולהו לאו אסורייהו משום דמסו כאשר כתבו שאר המפרשים אלא משום צערא והיינו דתניא בים הגדול במים הרעים שבו אבל ביפים שבו מותר דהא ליכא צערא כי דוחק הוא לומר דמים הרעים מסו ומים היפים לא מסו וכן הא דאוקימנין ולא במי המשרה בדאשתהי אבל לא אשתהי רוחצין כי בזמן דמשתהי איכא צערא אבל אי לא אשתהי ליכא צערא דלא ניחא ליה לפרושי דבאשתהי מוכח מילתא דלרפואה קא מיכוין אבל לא אשתהי נראה כמיקר דהכל לפי הזמן שאם יש חום גדול אע"ג דאשתהי נראה כמיקר ומשום דאיכא לאקשויי אי דלא אשתהי פשיטא דמותר לכך כתב אע"פ שיש לו חטטין בראשו ובפי' המשניות כתב דטעמא דאין יורדין לפילומא משום זיעה הוא א"נ י"ל דקים ליה דהני לא מסו אלא לאחר השבת ואפ"ה אסור משום צער והראשון עקר:
2