תשובות הרדב"ז חלק ה א׳תפ״אTeshuvot HaRadbaz Volume 5 1481
א׳(קח) שאלת ממני ידיד נפשי אודיעך דעתי במה שהשיג הראב"ד ז"ל על הרמב"ם ז"ל פ"א מהל' מעשה הקרבנות וז"ל הם הנשרפות שתים ליחיד א"א נראה שהוא מונה שעירת יחיד בכלל שעירים הנשרפין וכן כתב רבינו נסים ז"ל והדבר זר מאד שקרא לשעירה שעיר ועוד לא מצינו לה מן התורה שתהיה נשרפת אלא שתהא נאכלת כשאר חטאות של יחיד ושעירים הנשרפים שאמרו במשנה מפני שמביאין בע"ז פר ושעיר לכל שבט ושעיר לב"ד עכ"ל. וקשיא לך שהמנין של רבינו מבואר שני חטאות של יחיד הנשרפות הם פר כהן משיח ופר כהן גדול של יום הכפורים. וג' חטאות של צבור הנשרפות הם שעיר של יום הכפורים ושעירי ע"ז של הוראת ב"ד ופר העלם דבר של צבור ומאן דכר שמה של שעירת יחיד בע"ז שהרי אינה נשרפת:
1
ב׳תשובה איברח דהכי משמע מדברי הרב כאשר אבאר לקמן בע"ה אבל הראב"ד ז"ל לא הבין כן בדברי הרב ז"ל מפני שדחקו אותו שתי קושיות חדא מאי שנא דקרי להו שעירי ע"ז בלשון רביה ומאי שנא פר דקרי ליה פר בלשון יחיד שהרי י"ב פרים היו פר לכל שבט. ומתוך קושיא זו הבין שדעת הרב לכלול שעירי ע"ז של יחיד בכלל שעירי ע"ז של צבור והיינו דנקט להו בלשון רבים וכולם נשרפים כדעת רבינו נסים ז"ל. ותו קשיא ליה דקאמר ופר הבא על כל המצות ופר העלם דבר נקראים פרים הנשרפים ואמאי לא כייל נמי פר כהן גדול של יום דכפורים שהרי גם הוא חטאת ונשרף ומשום הכי הבין ז"ל שאינו בכלל המנין אשר זכר הרב ז"ל והטעם לפי שאין פרו של כ"ג בא על חטאת ידועה כמו שאר הפרים ויהיה המנין לפי דרך זה שתים ליחיד הפר של כהן משיח הבא על כל המצות ושעירת היחיד הבאה על ע"ז. ושלש לציבור שעירי ע"ז של הוראה וכולם נקראים אחד ופר העלם דבר של צבור אף על פי שהם י"ב נקראים ג"כ אחד ושעיר של יוה"כ הרי ג' ולפיכך הקשה עליו. ואני בעניי אומר שאפילו לפי זה אפשר לתרץ דמשום שעירי ע"ז של צבור שהם זכרים קרי להו בלשון זכר שהיה צריך להאריך ולומר שעירת ע"ז ושעירי ע"ז של צבור ומשום הכי כייל להו בלשון שעירי ע"ז דקושטא הוא דמין שעיר ולא נחית השתא לפרש אם הם זכרים או נקבות כי הפרט הזה הרי הוא מבואר במקומו ומה שהקשה שלא מצינו ששעירת היחיד נשרפת מן התורה גם לא מצינו בהדיא שהיא נאכלת ואפשר שהוקשו כל שעירי ע"ז לשריפה או מילפותא אחריתי. וכן צריך לתרץ לדעת רבינו נסים ז"ל ומה שכתב לתרץ לשון שעירי ע"ז שהיו מביאין שעיר לב"ד הרב ז"ל חולק על זה ומחלוקתם תלוי בסוגיא שלמסכת הוריות. כל זה כתבתי לתרץ לפי שטתו ז"ל אבל קושטא דמילתא שמנייתו של הרב ז"ל כאשר כתבת שהרי בפרק א' מהל' שגגות כתב ז"ל אחר שהביא דין שגגת יחיד בע"ז כתב ואם היה משיח מביא פר בן בקר לחטאתו והיא נשרף משמע דחטאת יחיד בע"ז אינו נשרף. עוד כתב פי"ב וז"ל נמצאת שאם שגו ב"ד הגדול וכו' והם הנקראים שעירי ע"ז ע"כ משמע דלי"ב שעירים של הוראה קרינן שעירי ע"ז סתם והוא ז"ל הרגיש בקושיא שהקשינו למעלה וכתב וכל פר מהם נקרא פר העלם דבר של צבור ולא נתן לדבר טעם. ואני סובר דלהכי קרינן להו שעירי ע"ז בלשון רבים להשמיענו שאע"פ שבאים עמהם י"ב פרים אין כפרת ע"ז תלויה אלא בשעירים דאי לאו מהאי טעמא שעיר הוה לן למימר כדאמרינן פר העלם דבר בלשון יחיד כיון שהוא פר לכל שבט וכן שעיר לכל שבט ושבט. ומה שהקשינו למעלה אמאי לא כייל פר של כהן גדול ביוה"כ בכלל שאר הפרים הנשרפים נראה לי דטעמא הוי משום דאין עבודתם שוה שהרי מזה מדמו מעורב עם דם השעיר מה שאין כן בשאר הפרים ויש חלוקים אחרים ולא נפניתי להאריך ומשום הכי תני פר יום הכיפורים באנפי נפשיה ופר כהן משיח ופר הבא על כל המצות באנפי נפשייהו אע"ג דכלהו בשריפה:
2