תשובות הרדב"ז חלק ה א׳תר״דTeshuvot HaRadbaz Volume 5 1604
א׳(רמא) שאלת ממני על לשון הרמב"ם ז"ל פ"ו מהל' מאכלות אסורות סכין ששחט בה וכו' וישבתי הלשון בתשובה אחרת ועתה נתחדש שראיתי מה שכתב החכם השלם כה"ר נסים נר"ו אחר שבירר כי סברת הרמב"ם ז"ל שהסכין ששחט בה אסור לאכול בה רותח בין לכתחלה בין בדיעבד ומה שאמר ואם חתך בה רותח מותר לא בא להורות בדיעבד כמו שהבנתם אתם אלא לפי שאמר תחלה להכשיר הסכין ששחט בה שילבן אותה או ישחיזנה כולה או ינעצנה עשרה פעמים בקרקע קשה שבאחד משלשה דברים הוכשרה הסכין ששחטו בה לאכול רותח. אמר עוד יש דרך רביעי להכשירה שאם חתך בה רותח הוכשרה הסכין ששחט בה ומותר לאכול בה רותח אחר לפי שהאיסור שהיה בלוע בסכין נפלט ע"י שחתך בה רותח ומותר לאכול בה רותח אחר ע"כ:
1
ב׳ואני השבתי עליו כלשון הזה ושמעתי שכתב מפרש ואם חתך בה רותח הוכשר הסכין ומותר לחתוך בה רותח אחר ולא האמנתי לדברים פה קדוש איך יאמר דבר זה דאי מדין הגעלה איתמר עלה אין לך דבר שמפליט הבלוע אלא המים ואפי' בשאר משקין הנגרים לא הסכימו שתועיל בהם הגעלה ואיך תועיל להכשיר הסכין חתיכת רותח פעם אחת. ואי מטעם הכשר איתמר עלה ואפי' לנועצה כמה פעמים בקרקע שאינו קשה או תשעה פעמים בקרקע קשה אינו מכשיר את הסכין מפני שחתך בה רותח פעם אחת הוכשר והלא כף חולבת שהכניסה לקדרה כמה פעמים אוסרת בכל פעם ולדעת החכם הנזכר בפעם הראשונה פלטה מה שבלעה ושאר הפעמים לא תאסור. ותו אם היה סכין ארוכה וחתך הרותח בצד זה במה יוכשר הצד השני וכ"ש שהלשון קצר וחסר לפי דרך זה. וז"ל החכם הנזכר על השגתי ומה שהשיג עלי האדון איך יועיל חתיכת רותח פעם אחת להכשיר הסכין ששחט בה כמה פעמים הגעלת כלים במים רותחין תוכיח שהכלים שבלעו איסור כמה פטמים בכמה שנים יוכשרו בהגעלת מים רותחין פעם אחת. ומה שהשיג כ"ת עוד אם היתה הסכין ארוכה יש לומר כבולעו כך פולטו כמו שבלע על ידי שחיטה בהולכה והובאה כך פולט על ידי חתיכת הרותח כיון שהוא מתכוין להכשיר הסכין אין ספק כי יחתוך בה כולה על ידי הולכה והובאה. ומה שאמר כ"ת שהלשון קצר וחסר לפי דרך זו. נ"ל לפיענ"ד שאלו היה יתר אפילו אות אחת הייתי אומר עליו כל היתר כנטול דמי ועכ"ז דעת האדון רחבה ונסבה למעלה וכתב פלוני ע"כ. ואני אומר כי תשובה זו בלתי נוצחת דאי מטעם הגעלה הא אין הגעלה אלא במים ואי מטעם הכשר אין הוכחה מהגעלת כלים ובשלמא הגעלת כלים כיון שמשהה אותם בתוך המים רותחין כפי אומד יפה איכא למימר שפולט כל מה שבלוע בתוך הכלי אפי' מכמה שנים אבל סכין ששחט בה איך תוכשר בחתיכת [רותח] פעם אחת אפי' לדעתו דמדמה לה להגעלת כלים הילכך הדרא קושיין לדוכתא דאי מטעם הגעלה אין הגעלה אלא במים ואי מטעם הכשר הדבר ברור דלא סגי בהכי. ומה שכתב דכבולעו כך פולטו אגב שטפיה אשתמיט ליה למר דלא אמרינן הכי אלא לענין ניצוצות מה בולעו בניצוצות אף פולטו בניצוצות אבל כלי ארוך כגון שפודין וסכינין צריך להכשיר את כולו משום דקי"ל חם מקצתו חם כולו. ומה שכתב כיון שמכוין להכשיר את הסכין ע"י חתיכת הרותח יחתוך בהולכה והובאה לשון חתך לא משמע הכי. ותו דלשון אם חתך בה רותח משמע דלא מתכוין להכשיר את הסכין דהכי הו"ל למימר או יחתוך בה רותח כמו שכתב בשאר הכשרים. ותו דהו"ל למימר ואם חתך בה רותח הוכשר ולא שייך לומר מותר וק"ל. ותו דשוטה הוא זה שרוצה להפסיד האוכל לתקן את הסכין שאיפשר לתקנו בדרך אחרת ולכן איני רואה טעם לסמוך על פירוש זה:
2