תשובות הרדב"ז חלק ה א׳תר״יTeshuvot HaRadbaz Volume 5 1610
א׳(רמז) שאלת ממני אודיעך דעתי על מה שהסכימו הגאונים והריא"ף והרמב"ם ז"ל מכללם שלא להדליק בנרות של שעוה העשויה כמין פתילות שעושים פתילה של פשתן או של צמר גפן וכורכין עליה שעוה והלא טעם אסור השמנים לפי שאין נמשכין אחר הפתילה ואנו רואין בעין הנרות של שעוה מדליקין יפה ונמשכה אחר הפתילה ומדליקים אותם לפני השרים והמלכים:
1
ב׳תשובה אמת הוא שהוא מדליק יפה אבל בכל שעה צריך לחטט אותה כדי שידליק יפה ועקר טעם איסור השמנים שמא יהיה האור אפל ויטה אותה בשעה שישתמש לאורה ומה לי חששא זו מה לי שמא יבוא לחטט אותה ואין זו חששא חדשה אלא היא בכלל שאין נמשכים אחר הפתילה שאם היה נמשך יפה אחר הפתילה לא היה צריך לחטט אותה בכל שעה. עוד אני סובר שבזמן חכמי התלמוד והגאונים לא היו מתקנים השעוה כאשר עושין עתה שהרי בשעה שמפרישים ממנה הדבש יש בה שמרים הרבה ועפרורית עד שנוטה לשחרות ואם יעשו ממנה פתילות כמו שהיא אינה נמשכת אחר הפתילה יפה אבל בזמן הזה בקיאין במלאכתה ומזקקים אותה עד שעושין אותה לבנה ונמשכת יפה אחר הפתילה כאשר אנו רואים ולא שאני בא להתיר להדליק בשעוה בזמן הזה לדעת הגאונים אלא אני נותן טעם למה נאסרה וכיון שנאסרה אין לנו לחלק בין אותה שלא נתקנה לאותה שנתקנה ונמשכת אחר הפתילה אלא הכל אסור. ובמה שכתבתי יתיישב לך מה שהעלו הגאונים ז"ל שעושים מהשעוה פתילה ומדליקים בה עם השמן ויש תימה היאך תעשה פתילה משעוה וכתב בעל מגיד משנה ואפשר שהיו יודעים בה הם אי זה אימון ועושין ממנה פתילה עד כאן ובמאי דכתיבנא אתי שפיר שעל ידי הפסולת המעורב בה בתחלתה נאחז בה האור ומדליק על ידי שמן דאי לא תימא הכי אימון זה אינו מצטייר בשכל וק"ל:
2