תשובות הרדב"ז חלק ה א׳תרמ״הTeshuvot HaRadbaz Volume 5 1645
א׳(רפב) על מה שכתב הרב פ"ז מנדרים שהרי לא נדר מאיש אחד כדי שנגזור עליו אלא מאומה כולה שאם אי אפשר לישא וליתן עם זה ישא ויתן עם אחר והגיה וזה לשונו וקאי על מה שאמר שהרי לא נדר מאיש אחד כדי שנגזור עליו וכן תמצא מבואר בדברי הר"ן בפ' אין בין המודר וראוי להיות כאן אלא מאומה כולה בסוף אך לא מצאתיו בספר ע"כ. כוונת הגהתו שזה הלשון אלא מאומה כולה לא נכתב במקומו אלא בסוף הלשון היה ראוי שיכתב ע"כ. וכן כתב ג"כ הטור כמו הר"ן בשם הרמב"ם ואני חושד שמא טעות הוא בספרים שהרי לא כתבו לשון הרב בעצמו אלא הענין ושמא הרמב"ן הוא שכתב לשון זה בהלכות נדרים שלו ומכל מקום לשון הרב מתוקן ובמקומו שאמר שהרי לא נדר מאיש אחד כדי שנגזור עליו אלא מאומה כולה ובמלת כולה גלה טעמו של דבר שאין ראוי לגזור עליו וצריך לילך לבקש אומה אחרת לישא וליתן עמהם אבל הנודר מאיש אחד ליכא האי טעמא שאם אי אפשר לישא וליתן עם זה ישא ויתן עם אחר וטעם הגזרה הוצרך לפרש בהדיא אבל מה שלא גזרו לא היה צריך טעם וכלל אותו במלת כולה וברור הוא:
1