תשובות הרדב"ז חלק ה א׳תר״נTeshuvot HaRadbaz Volume 5 1650
א׳(רפז) על מה שכתב בעל מ"ע פ"ד מה' ערכין וחרמין וז"ל וכדאסיקנא שמעתא עצה טובה קמ"ל וכן כתב ר"מ בסמוך הגיה עליו ז"ל דבריו יכונו אם היה סובר רבינו כרש"י אבל רבינו כתב בפירוש ויתן שני שקלים ושני פונדיונין ולכך צ"ע ע"כ. ויש ליישב דמה שכתב הרב לפיכך אין ראוי לאדם להקדיש וכו' ה"ק כיון שיש ביד הכהן לחשוב החדשים הנותרות לשנה ועושה אותם שתי שנים שלימות ונותן שני שקלים ושני פונדיונים לפיכך אין ראוי לאדם להקדיש שדהו בפחות משתי שנים לפני היובל שאם יעשה כן יחשוב הכהן החדשים שעברו לשנה גמורה והוו להו פחות משתי שנים ואינה נגאלת וזהו כפירש"י ז"ל והיא עצה טובה והשתא ניחא דמה שכתב נותן שני שקלים ושני פונדיונין הוא למי שהקדיש שדהו שנים רבות קודם היובל ומה שכתב בעל מ"ע שהרי מפרש כפרש"י ז"ל הוא בלפיכך אין ראוי לאדם להקדיש שדהו וכו' והך דסיפרי דגרסינן מנין שאם רצה הקדש לעשות חדשים שנה תרתי משמע ותרוייהו לתועלת ההקדש שאם הקדישה שנים רבות ונשארו שנה וחצי עושה אותם שתי שנים ונותן שני סלעים ושני פונדיונין ואם הקדישה פחות משתי שנים עושה החדשים שעברו שנה ואינה נגאלת דהכא והכא יד הקדש על העליונה ועלה דהאי קאי תלמודא לפרושי היכי דמי כגון דאקדשה בפלגו דתמניא וארבעין ודוק ותשכח דאין טעות כלל בספר ועלו דברי הרב ז"ל כהוגן והראב"ד ז"ל היה מפרש דקאי תלמודא לפרושי היכא דהקדישה שנים רבות ונשארו פחות משתי שנים ואם יחשוב הכהן שתי שנים נמצא ההקדש מפסיד דאין גואל בגירוע פחות משתי שנים קודם היובל אלא גואל משלם חמשים שקל כסף. ובמה שכתבתי אתי שפיר דהך דסיפרי תרתי משמע וחדא מינייהו אתי תלמודא לפרושי ושמא מקום הניחו לי:
1