תשובות הרדב"ז חלק ה א׳תער״וTeshuvot HaRadbaz Volume 5 1676
א׳(שיג) על מה שכתב פ"ד מה' מלוה ולוה והלוהעובר בשנים לא תשיך לאחיך ולפני עור לאתתן מכשול וכתב בעל מ"מ לא נזכר בדברי רבינו לאו לאחיך לא תשיך לא בלוה ולא במלוה ובספרים שלנו לוה עובר משום לא תשיך לאחיך ולאחיך לא תשיך ולפני עור לא תתן מכשול והם ג' לאוין ודברי הרב צל"ע. וכתב המגיה גם בהלכות והרא"ש לא הביאו אלא אלו השנים וכו' ונ"ל שגם הם נמשכין אחר לשון סיפרי שלנכרי תשיך היא מצות עשה וכו' אך זה לא נתברר לי למה לא הזכיר רבינו ולאחיך לא תשיך במלוה ע"כ ומה שכתב שהאשרי נמשך אחר לשון ספרי לא משמע הכי מלשון הטור. ומה שאני סובר בדברי הרב דלאחיך לא תשיך ולא תשיך לאחיך הכל ענין אחד וכפל ענין הוא ואין ראוי למנותם בשני לאוין אלא היכא שלשון הכתוב משונה כגון לא תהיה לו כנושה את כספך לא תתן לו בנשך ובמרבית לא תתן אכלך אל תקח מאתו נשך ותרבית כל חד מהני ראוי לחשוב אותו לאו בפני עצמו אבל לאחיך לא תשיך ולא תשיך לאחיך הכל ענין אחד ואין לנו למנות אותם שני לאוין אלא לאו אחד הוא וחמור שכן הוכפל בו הלאו והיינו שלא הזכיר רבינו ולאחיך לא תשיך גבי מלוה דכיון דלא תשיך לאחיך גבי לוה הוא לא תנשיך לאחיך אידך קרא נמי דלאחיך לא תשיך דכוותיה הוא גבי לוה ולא גבי מלוה ודוק ותשכח שתירצנו מה שהקשה בעל מ"מ וגם מה שהקשה המגיה:
1