תשובות הרדב"ז חלק ו ב׳ס״בTeshuvot HaRadbaz Volume 6 2062
א׳עוד שאלת על בכור בן בכור אם נוטל [פי] שנים בנכסי הזקן שמת אחר שמת בנו הבכור:
1
ב׳תשובה לכאורה היה נראה לומר שאינו נוטל פי שנים שהרי ראוי הוא ואין הבכור נוטל פי שנים בראוי כבמוחזק דכתיב אשר ימצא לו ומה לי בכור ומה לי בכור בן בכור. אבל גרסינן בתוספתא דבכורות כיצד אין הבכור נוטל פי שנים בראוי כבמוחזק מת אביו בחיי אביו נוטל שנים בנכסי אביו ואין נוטל שנים בנכסי אבי אביו ואם היה אביו בכור אף נוטל פי שנים בנכסי אבי אביו ופי' ר"ש שאם היה יעקב בכור אעפ"י שמת בחיי יצחק הרי בא ראובן ונוטל חלק בכורת אביו יעקב בנכסי יצחק שהבן במקום האב עומד בין לחלק בכורה בין לחלק פשיטות ע"כ. פשטה דהאי תוספתא משמע דאפילו בא ראובן לחלוק עם אחיו בנכסי יצחק הזקן נוטל חלק בכורה כאלו היה אביו קיים שהיה בכור וכן פירשה בה"ג בחלוקת ראובן עם אחיו ונוטל פי שנים בנכסי אבי אביו אעפ"י שהיה ראוי לפי שיעקב אביו נמי היה בכור ע"כ. ולמד מתוספתא זו דבכור בן בכור נוטל בראוי כבמוחזק ואעפ"י שהר"ן כתב ולא נראו דבריו וכן כתבו האחרונים ז"ל. כבר ידעת כי דברי הגאונים דברי קבלה הם ואפשר דטעמו של דבר דבשלמא בכור בן פשוט כיון שאביו לא היה ראוי ליטול בכורה נקראו נכסי הזקן ראויים לבא ולפיכך אינו נוטל בהם חלק בכורה אבל בכור בן בכור כיון שהיה אביו ראוי ליטול חלק בכורה לא נקראו נכסי הזקן אצלו ראויים ולפיכך נוטל בנו בהם חלק בכורה. ולפי שטה זו יתישבו דברי הרמב"ם ז"ל פ"ב מהלכות נחלות וז"ל וכן הדין בבני האחין ובני אחי האב ובכל היורשין אם היה אבי אחד מן האחין בכור נוטל חלק בכורה שלו זה היורש מחמתו עכ"ל. וכתב הטור ז"ל איני מבין דבריו דלא שייך בכורה אלא בבן היורש את אביו ולא בשאר יורשין עכ"ל סימן רע"ז ובעל מגיד משנה האריך לתקן דעתו וכוונתו וכתב בסוף דבריו ועוד צריך לי לשונו עיון. ולפי מה שכתבנו אתי שפיר כגון שהיה יעקב בכור ובא ראובן לירש עם בני שמעון אחיו בנכסי יצחק וכבר מת יעקב שנוטל ראובן חלק יעקב בבכורה במקום אביו יעקב לפי שהוא בכור בן בכור וכן בני אחי האב כגון שהיה יעקב בכור ומת בחיי יצחק ובא ראובן לחלוק עם בני עשו בנכסי יצחק נוטל פי שנים חלקו וחלק יעקב שהיה בכור ליצחק כיון שהוא בכור בן בכור ואם לא היה יעקב בכור לא היה ראובן נוטל בנכסי יצחק זקנו אלא חלק אחד וזהו שכתב. הרב בפרק שלישי כיצד אחד ממורישי אביו שמת לאחר מיתת אביו הבכור והפשוט יורשין כאחד ע"כ. והוי יודע שאפי' לא יהיה דעת הרמב"ם כאשר כתבתי על בעל הלכות יש לסמוך דהכי משמע פשט התוספתא דבין אם בא ראובן לחלוק עם אחי אביו בין אם בא לחלוק עם אחיו נוטל פי שנים בנכסי זקנו כיון שיעקב אביו היה בכור תדע דאם בא לחלוק עם אחי אביו דוקא מאי איריא בכור בן בכור דנקט אפי' פשוט בן בכור הכי דינו אלא ודאי בשבא לחלוק עם אחיו מיירי והיינו דנקט בכור בן בכור. ואע"ג דאיכא לשנויי דאגב דאיירי ברישא בראובן שהוא בכור נקט סיפא נמי בבכור בן בכור דוחק הוא ואשנויי דחיקי לא סמכינן זהו דעתי אף על פי שלא הסכימו האחרונים לדברי בה"ג:
2