תשובות הרדב"ז חלק ו ב׳ע״זTeshuvot HaRadbaz Volume 6 2077
א׳שאלת ממני אודיעך דעתי על מה שכתב הרב פ"ו [מהלכות] מעילה וז"ל ואין מועל אחר מועל במוקדשין אלא בהמה וכלי תשמיש בלבד כיצד בקע בקורדום וכו' רכב על גבי בהמה וכו' נתן את החמור לחבירו וכו' והשיג עליו הראב"ד ז"ל דמתני' לא משמע הכי והיכי שביק מתני' וסמך על התוספתא. ותו קשה דבפ"ב דקידושין שקיל וטרי במתניתין ומשמע התם דבבהמת קדשים איירי מתניתין ולא בחמור של הקדש:
1
ב׳תשובה לא שביק רבינו המשנה וסמך על התוספתא דאע"ג דמתני' יחידאה היא מ"מ הלכתא היא ותו דלא פליגי תנאי אלא בכלי שרת אבל בבהמה כ"ע מודו דיש מועל אחר מועל אלא שהרב ז"ל סובר דלא פליגן מתני' והתוספתא דבהמה דקתני מתני' היינו בהמה דקדשי בדק הביא דאי בהמת קדשי קדשים הא תני סיפא התולש מן החטאת ובא חבירו ותלש וכו' ואי בבהמת קדשים קלים הא קיי"ל אין מועלין בקדשים קלים עד שיזרק הדם ותו דקתני רכב ע"ג בהמה וכו' ואין דרך לרכוב ע"ג בהמה הראויה למזבח והיינו דתניא בהמה סתם ולא תני בהמת קדשים ומכאן למד הרב דאיירי מתני' בחמור. ותנא תוספאה הוסיף על משנתינו קרדום של הקדש יש בו מועל אחר מועל משום דחזא במתני' כלי שרת פירש לנו דאפי' קרדום של הקדש דומיא דחמור דמה לי בהמת קדשי בדק הבית ומה לי קרדום של הקדש תרווייהו לא הוו קדושת הגוף והא דקתני וכלי שרת על כרחין לאו דווקא כלי שרת אלא הוא הדין כלי תשמיש של הקדש דהא קתני כיצד רכב ע"ג וכו' שתה בכוס של זהב וכו' והאי כוס של זהב לאו כלי שרת הוא לדעת הרב שהרי כתב שתה בכוס של זהב וכו' נטל הכוס ונתנו לחבירו מתנה או מכרו הוא מעל וחבירו לא מעל והוא ז"ל כתב בסמוך ויראה לי שדין המנחות והעופות והנסכים וכלי שרת כדין הבהמה שכלן קדושת הגוף הן ע"כ. ודין הבהמה כתב לעיל אם נתנה לחבירו וחבירו לחבירו כלן מעלו וזה ברור ולגבי הדין השנוי במשנתינו דהיינו יש מועל אחר מועל כלי שרת וכלי תשמיש שוין הן ולהכי נקט תנא כלי שרת. וא"ת אמאי אצטריך סיפא תלש מן החטאת וכו' השתא בהמת קדשי בדק הבית יש בה מועל אחר מועל כ"ש בהמת חטאת וכ"ת משום דין מחודש שאם נתנה לחבירו וחבירו לחבירו כולן מעלו ליתא דעיקר החדוש חסר מן הספר ואדרבא יש לשאול מנא ליה לרב דין זה כאשר השיג הראב"ד ז"ל. וי"ל דסד"א כיון שתלש מהחטאת פסלה לגבי המזבח ויצאת לחולין כיון שניכר הפגם דאילו בבהמה אין הפגם ניכר קמ"ל דאפ"ה לא יצאת לחולין ויש מועל אחר מועל. וא"ת מנא ליה לרבינו לחלק בין בהמת בדק הבית ובין בהמת קדשי מזבח וי"ל דאתנא תוספאה סמיך דתניא ובעולה נתנה לחבירו וחבירו לחבירו כולן מעלו ע"כ ועולה וחטאת קדשי קדשים הם ומאי דלא פריש תנא דמתני' פריש תנא תוספאה ואנא אמיניה לה ממתני' דתנן נטל אבן או קורה וכו' נתנה לחברו הוא מעל וחבירו לא מעל ומדשבק לחטאת דאיירי בה ברישא משמע דבחטאת אם נתנה לחבירו כולן מעלו. וח"א מאי שנא חטאת ועולה זו השיג הראב"ד ז"ל ורבינו כתב הטעם לפי שהן קדושת הגוף ולא פקע קדושתייהו אעפ"י שנתנה לאחר וא"ת בשלמא לפי שטת הראב"ד ורש"י ז"ל היינו דפריך ממתניתין בפ"ב דקדושין דמשמע דבהמת השנויה במתני' היינו דקדשה קדושת הגוף דפריך וקדושת הגוף מתחלל והתנן אין מועל אחר מועל במוקדשין אלא בהמה וכלי שרת בלבד וכו' והוצרך לדחוק הא מני ר' יהודה היא וי"ל דאסיפא דמתני' סמיך דקתני תלש מן החטאת וכו' שהיא קדושת הגוף ודאי וקושטא דמילתא היא דרישא נמי איירי בבהמת קדשי מזבח וקתני בה יש מועל אחר מועל והיינו דפריך וקדושת הגוף מתחלל בתמיה. ואע"ג דמצי לדחות בקדשי בדק הבית דוקא איירי הוה מצי לאקשויי מסיפא דקתני תלש מן החטאת וכו' ובמאי דכתיבנא אתי שפיר מה שהקשו התוס' בהך סוגיא דקדושין עלה דמתני' מהך תוספתא דקרדום ודחקו לתרץ עיין שם ולפי דרכנו אתי שפיר דתנא דמתניתין נמי בכלי תשמיש איירי דומיא דקרדום ולא פליגא אמתני' כאשר כתב הראב"ד ז"ל. וא"ת לפי שיטה זו מאי שנא קרדום של הקדש משאר דברים שהם קדש דאמרינן בהו אין מועל אחר מועל דבשעה שמעל האחד יצאו לחולין והשני לא מעל ובקרדום ובהמת קדשי בדק הבית אמרינן כולם מעלו ובשלמא לפרש"י ז"ל והראב"ד ז"ל אין מועל אחר מועל אלא בקדושת הגוף והני לאו קדושת הגוף נינהו ואין בהם מועל אחר מועל אבל לפי מה שנראה בדעת הרב צריך טעם וקושיא זו שייכא נמי אתנא תוספאה דקרדום. וי"ל דבשלמא שאר דברים של קדש כגון בגדי כהונה וכיוצא בהם ראויים להשתמש בהם בקדש עד דמכליא קרנא ואינם עומדים להמכר ולפיכך בשעה שמעל הראשון יצאו לחולין והנהנה אח"כ לא מעל אבל בהמה וקרדום עומדים להמכר כשתזקין הבהמה ויעמוד הקרדום מלעשות מלאכתו הילכך כל פרוטה ופרוטה הוי ממון בפני עצמו ולפיכך יש בהם מועל אחר מועל ואם נתנה לחבירו הרי הוציאה כולה לחולין ושוב אין בה מעילה. והוי יודע בין שיהיה זה טעמו של דבר או זולתו אין על רבינו השגה דעל התוספתא סמך כיון דאפשר לפרש מאני' דלא פליגאן על הדרך שכתבנו נמצאת למד לפי שטת רבינו יש דברים שאין בהם מעילה כלל כגון קדשים קלים קודם זריקת דמים ויש דברים שיש בהם מעילה אבל אין בהם מועל אחר מועל כגון בגדי כהונה וכיוצא בהם ויש דברים שיש בהם מועל אחר מועל כגון בהמת קדשי בדק הבית וקרדום וכיוצא בהם ואם נתנם לחבירו יצאו לחולין ויש דברים דאפי' נתנו לחבירו וחבירו לחבירו אפי' הן מאה כולן מעלו כגון בהמת קדשי קדשים או כלי שרת וכל דבר שקדוש קדושת הגוף:
2